זהר

לט) תנאים ואמוראין, הא ודאי עולה וחטאת ואשם, תלת פקודין אינון, תלת אבהן. שלמים מטרוניתא. אבר, דאיהי תשלומין דכל אבר, כגוונא דיומא קדמאה דחג.

פירוש הסולם

לט) תנאין ואמוראין וכו׳: אמר להם רועה הנאמן, תנאים ואמוראים, הרי ודאי עולה חטאת ואשם, הם ג׳ מצות שהם ג׳ אבות, דהיינו חג״ת, שלמים, היא המלכה, דהיינו המלכות, שהיא אבר של ז״א דהיינו ספירה עשירית שלו, שהיא תשלומין של כל אבר דז״א. כי המלכות נלקחה מז״א ונבנית לפרצוף שלם, ונמצא שז״א חסר ספירת המלכות, וכמו שחסר בכללו מן המלכות כן הוא חסר ממנו בכל פרט שלו, שכל ספירה פרטית כלולה רק מט׳ ספירות ולא מעשר. וע״כ כשהמלכות עולה ומתחברת עם ז״א היא משלמת לכל פרט שלו לע״ס, דהיינו תשלומים לכל אבר שלו. כעין יום הראשון של חג, שמקריבים עולת ראיה, שעי״ז המלכות עולה ומשלמת לכל אבר ואבר של ז״א, לעשר ספירות.