זהר

לט) צריכא עמא קדישא למיקם בעמידה קדמיהון, עם חזן לברכא לון בז' ברכאן, ולקדשא החתן והכלה בקדמיתא בקדושין. ובעמדם עמא קדישא, וחזן לברכא לון. חיוון קדישין דהוו מנגנין בגדפייהו, תרפינה כנפיהן.

פירוש מעלות הסולם

לט) צריכא עמא קדישא וכו': צריך העם הקדוש היינו ישראל לעמוד בעמידה לפניהם, עם חזן לברך אותם בשבע ברכות. ומתחלה לקדש החתן והכלה שהם זו״ן בקדושין. ובעמדם עם הקדוש והחזן לברך אותם, החיות הקודש שהיו מנגנות בכנפיהן, בק״ש תרפינה כנפיהן. בעמידה דלחש.
פירוש. אחר התקון של הקדושה והברכות שלפני שמונה עשרה היא עולה לאצילות לזווג הג״ר של המוחין בעמידה בלחש כנ״ל, ובחזרת הש״ץ הם עולים באצילות עצמו, וחוזרים לעשות כל אותם התקונים בקדושה וברכות ויחוד, והחילוק הוא שבראשונה היתה בלחש לפי שהזווג היה במקום נה״י שיש פחד מן החצונים הנאחזים למטה. אבל אחר עלייתם באצילות למעלה, אין שום פחד ואומרים בקול רם. (עי' בשער הכוונות דרושי חזרת העמידה דרוש א׳).