זהר

לח) פתח ואמר, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. תא חזי, כד ברא קב"ה עלמא, אשדי חד אבנא יקירא מתחות כרסי יקריה, ושקע עד תהומא, ורישא חדא דההוא אבנא נעיץ גו תהומי, ורישא אחרא לעילא, וההוא רישא אחרא עלאה, איהו חד נקודה דקיימא באמצעיתא דעלמא, ומתמן אתפשט עלמא לימינא ושמאלא ולכל סטרין, ואתקיים בההיא נקודה אמצעיתא, וההיא אבנא אתקרי שתיה, דמנה אשתיל עלמא לכל סטרין. תו שתי"ה, שת י"ה, קב"ה שוי לה למהוי יסודא דעלמא ושתילו דכלא.

פירוש הסולם

לח) פתח ואמר, יפה וכו': פו"א, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. בוא וראה כשברא הקב"ה את העולם זרק אבן יקרה אחת מתחת כסא הכבוד, ונשקעה עד התהום, וראש אחד של אבן ההיא תקוע תוך התהום, וראש האחר של האבן הוא למעלה, וראש האחר ההוא שלמעלה, היא נקודה אחת העומדת באמצע העולם, ומשם נתפשטה לימין ולשמאל ולכל הצדדים, ונתקיים העולם בנקודה האמצעית ההיא, ואבן ההיא נקראת שתיה. שממנה נשתל כל העולם לכל הצדדים עוד יש לפרש, שתי"ה, היא אותיות שת י"ה. שהקב"ה שת אותה להיות יסוד העולם ושתילת הכל.
פירוש. שתחלה נברא העולם במדת הדין, שה"ס המלכות המצומצמת, ראה שאין העולם מתקיים, כי הכלים של בני העולם שהיו נמשכים ממלכות המצומצמת לא היו ראוים לקבל אור העליון, מחמת הצמצום שרכב על המלכות. שיתף עמו מדת הרחמים, שהיא בינה, כי העלה המלכות במקום בינה, שהיא מדת הרחמים. וכיון שהמלכות עלתה למקום בינה נעשה שם סיום המדרגה תחת החכמה באמצע הבינה, והרויחה המלכות ב' כלים הראוים לקבל אור ישר, שהם חצי בינה ות"ת, כי בהיות המלכות במקום בינה, נמצאים בינה ות"ת תחת המלכות, וע"כ נכללו בה, (כנ"ל בראשית א' דף ז' ד"ה וכבר עש"ה) באפן שכל המקום הזה ממקום בינה עד המלכות נעשה לבחינת מלכות, אשר קצה שלה האחד תקוע במקום מלכות דמדת הדין למטה, וקצה שלה השני עומד למעלה באמצע ספירת הבינה. ודבר זה נעשה בכל מדרגה ומדרגה, בפרטות. וכן בכללות העולמות. כי ה' עולמות הם, א"ק ואבי"ע, אשר א"ק הוא כתר, ועולם אצילות חכמה, ועולם הבריאה בינה, ועולם היצירה ז"א, ועולם העשיה מלכות. והעלה המאציל את המלכות מבחינת עשיה אל מתחת האצילות שהוא חכמה, וסיימה את עולם האצילות, ונבחן, שהמאציל זרק אבן מסיום האצילות עד העשיה, כי כיון שג' עולמות בי"ע נמצאים מתחת המלכות המסיימת את האצילות, המה נכללים בה ונחשבים כולם לבחינת מלכות, והיא נתפשטה מסיום אצילות עד עולם עשיה, באפן שהיא נעוצה בעשיה וקצה השני שלה עומד בסוף האצילות, שה"ס המלכות דאצילות אשר שם, הנקראת נקודה דאמצעיתא. משום שעומדת באמצע העולמות דהיינו תחת החכמה. שהיא אצילות.
וז"ש, אשדי חד אבנא יקירא, שהיא המלכות הנקראת אבן, ומחמת עליתה למקום בינה נקראת יקירא, וזרק אותה, כלומר, שנתן לה כח התפשטות, מתחות כרסיה יקריה, דהיינו ממקום בינה, הנקראת כסא הכבוד, ושקע עד תהומא, עד שנשקע במלכות דמדת הדין למטה הנקראת תהום. וכללה בעצמה כל המדרגות הנמצאות במקום הזה, שהם ו"ק דבינה ות"ת עד המלכות שלמטה, באפן, ורישא חדא דההוא אבנא נעיץ גו תהומי, דהיינו במלכות שלמטה הנקראת תהום, ורישא אחרא לעילא דהיינו במקום בינה שמסיימת שם את המדרגה. וההוא רישא אחרא עלאה איהו חד נקודה דקיימא באמצעיתא דעלמא, ששם במקום בינה עומדת עיקר המלכות, הנקראת משום זה נקודה דאמצעיתא, להיותה עומדת באמצע המדרגה, דהיינו במקום בינה של כל מדרגה.
ואין לשאול הרי המלכות עלתה במקום בינה, דהיינו מתחת החכמה, ולמה אומר, אשדי חד אבנא יקירא מתחות כרסיה יקריה, שפירושו מתחת הבינה. אמנם הענין הוא, משום שג"ר דבינה אינם יוצאים מחוץ למדרגה מחמת סיום המלכות מתחת החכמה, שהוא מטעם שנתבאר במראות הסולם (בהקסה"ז דף י"ג ד"ה והוא ע"ש) אלא רק ו"ק דבינה יוצאים מתחת סיום המלכות, והו"ק של כל מדרגה נבחנים לתחת המדרגה, וע"כ אומר, מתחות כרסיה יקריה.
וז"ש, ומתמן אתפשט עלמא לימינא ושמאלא וכו' דמנה אשתיל עלמא לכל סטרין, והוא, כי כל המוחין וענין עלית התחתון לעליון לקבל מוחין תלוים בנקודה האמצעית הזו שהיא המלכות שעלתה לבינה, כי ע"י ירידתה למקומה עולים בינה ותו"מ למעלה וחוזרים למדרגתם, וגם מקבלים עמהם התחתון ומקבל מוחין מעליון. הרי שהכל נעשה ע"י נקודה האמצעית.
וכבר ידעת שענין האמור נוהג בכל מדרגה ומדרגה. והזהר מדבר כאן ממדרגת הארץ דעשיה שהיא כוללת עשר ארצות דהיינו עשר ספירות אשר מן התהום, שהיא מלכות החיצונה דארצות, שהוא נמצא באוקינוס המקיף את מלכות דארצות, עד ו"ק דבינה דארצות, שהיא הארץ שאנחנו יושבים עליה, כנ"ל (ויקהל אות רצ"ב ד"ה וכמו) הוא מקום התפשטות המלכות, וראש העליון שלה היא בארץ שאנו יושבים, וראש התחתון הוא נעוץ בתהום.
וזה אמרו, שתיה שת י"ה, דהיינו ששת המלכות להיות במקום בינה, שהיא נקראת י"ה. למהוי יסודא דעלמא ושתילו דכלא, כי עי"ז קנו העולמות כלים הראוים לקבל אור העליון, גם עי"ז הוכן עלית התחתון לקבל מוחין מעליון כנ"ל, וע"כ היא יסוד הכל ושתילת הכל.