תוכן

לח. ביאור הדברים, כי מבריאה ואילך, דהיינו מבינה אחר שנשתתפה במדת הדין שהיא מלכות, נמשכות התמונות והצורות אל המקבלים שהן הנשמות, ולא ח"ו במקומה עצמה, אלא רק במקום המקבלים, כנ"ל. ואומר, שעשה אז צורת המרכבה של אדם העליון, וירד ונתלבש בצורת אדם הזה. כלומר, כי כל צורתו של גופו של אדם בתרי"ג הכלים אשר לו, נמשכים מן הכלים של הנשמה. כי יש להנשמה תרי"ג כלים המכונים רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים הנחלקים לה' חלוקות על פי ד' אותיות הויה וקוצו של יוד: הראש שלה הוא בחינת כתר, ומפה עד החזה הוא חכמה, ומחזה עד הטבור הוא בינה, ומטבור עד סיום רגלין הוא ב' הספירות תפארת ומלכות.
וכן התורה בכללה נבחנת בסוד פרצוף אדם, שהוא סוד רמ"ח מצות עשה כנגד רמ"ח אברים, ושס"ה מצות לא תעשה כנגד שס"ה גידין, ויש בה ה' חלוקות שהם סוד ה' חומשי תורה.
וזהו המכונה דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה, דהיינו אדם דבריאה, שהוא בינה, שממנה מתחילים אלו הכלים להמשך במקומם של הנשמות. ומכונה אדם העליון, כי יש ג' בחינות אדם בספירות, דהיינו אדם דבריאה, אדם דיצירה, אדם דעשיה. אמנם בכתר וחכמה אין שום תמונה כלל, שיתכן לכנותה באיזה אות ונקודה או בד' אותיות הוי"ה, כנ"ל. ולפי שמדבר כאן מעולם הבריאה, לפיכך מדייק לומר אדם עלאה.
אמנם תזכור תמיד דברי הזהר, שאין תמונות הללו במקומן של הספירות בינה ות"ת ומלכות, אלא רק במקומם של המקבלים. אלא משום שאלו הספירות משפיעים הכלים ולבושים ההם, בגין דישתמודעון ליה במדות דיליה, בכדי שהנשמות ישיגו אותו על ידי האור הנמשך להם במדה וגבול על פי תרי"ג האברים שלהם, לכן אנו מכנים גם למשפיעים בשם אדם. אמנם שם הם רק בבחינת צבע לבן, כנ"ל באות ח' עש"ה.