תוכן

לח) והטעם שאנו מודדין הג' אצבעות ברוחב זו ע"ג זו, אך הקשר גודל אנו מודדין אותו לארכו זקוף. הענין הוא, כי הנה הגבורות יורדות תחלה אל היסוד, ואחר כך יורדין הג' חסדים מגולים למתקם, וכשהם יורדין א א' ולא בדרך קוים, ואע"פ שהגבורות הם עומדות בדרך קוים, עכ"ז החסדים יורדים א' א', ולכן שיעור ג' האצבעות הם ברוחב זו ע"ג זו, להורות מיתוקן דרך ירידה. אבל כשהם דרך עלייה, אז כולן עולות דרך הקו האמצעי, ואינן מגיעים לא בנצח קו ימין, ולא בהוד קו שמאל. והטעם, לפי שאם היו מתפשטין דרך קוים, היו מאירים ג"כ בשני הגבורות של נו"ה פעם אחרת שנית דרך עלייה, והיה מתמעט אור החסדים העולים, ולכן אינן עולין אלא דרך הקו האמצעי לבד, אך בהגיעם אל ב' גבורות עליונות שעדיין לא נמתקו, אז מתפשטין בדרך קוים כדי למתקם, נמצא כי אין מי שיתמתק שני פעמים בעלייה ובירידה, רק הת"ת לבדו. גם נמצא, כי דרך עלייה אינו עולה זה ע"ג זה, אל דרך קו האמצעי ישר מעומד, ואינו עולה מן ההוד לנצח, ומן הנצח לת"ת, ומת"ת לב' עליונות, שא"כ גם עתה היה ראוי למדוד זו ע"ג זו, אך להיותו עולה מעומד דרך קו האמצעי, לכן הגודל הוא זקוף, ובו אנו מודדין קשר הגורל. ואעפ"י שהוא עולה דרך קו האמצעי ולא דרך הגודל, כבר ביארנו הטעם, לפי שאנו לוקחין המיצוע שהוא החסד כנ"ל.