תוכן

לח) ואז השיבו האלהי"ם (שם) למה חרה לך, ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת. פירוש, אין לך תאומה אחרת, ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ. פירוש, הדינים דבוקים בך, ותבא לחטא גדול יותר מזה, שאליך תשוקתו, שאתה תאב לעשות הרע, אבל אתה תמשול בו בכחך ובתשובתך, וכן במעשיך הטובים. וכשראה קין שלא האיר לו הקב"ה, ואדרבא הוכיחו ואבדו עשתנותיו ומחשבותיו, נתלבש בו יצה"ר ולא משל בו, כמו שאמר לו הקב"ה, ולכן הרג הבל. וכשחטא חטא זה, נפל למטה בארץ נוד, דהיינו ברגלי מלכות המלובשים בתוך הקליפות. אך להיות שקין חזר בתשובה מעט, כמו שידעת, נתן לו הקב"ה הארת אלו הששה אהי"ה, ר"ל חשבון הששה בלבד, כלומר הוי"ו. זהו מ"ש בזוהר וישם ה' לקין אות, דא ו', ובאורה זו לא נתבטל לגמרי, והיינו שאמר הכתוב (בראשית ד' ה') וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו. ולזה ארז"ל שדורו של קין עמדו ברפיון, עד שבא המבול ושטפם. כלומר, להתבטל לגמרי לא היו יכולין להתבטל, מפני הארת הוא"ו, ולכנס בקדושה ולעלות למעלה אי אפשר, לזה עמדו ברפיון כדי שיקבלו ענשם, ובכן באו מי המבול ושטפו אותם.