פירוש הסולם
לח)
עאל ימינא בההוא עמודא שלים באמצעיתא כליל ברזא דשמאלא: נכנס הימין בעמוד ההוא השלם שבאמצע כשהוא כלול מסוד השמאל . כלומר החסד דז"א שבו כלול גם הגבורה שלו נכנס לקו האמצעי שלו שהוא הת"ת שלו, ואז
וסליק לעילא עד נקודה קדמאה, והז"א עולה למעלה עד נקודה הראשונה, שהוא אריך אנפין. פירוש, כמו שתחילת אצילות בז"א נעשה ע"י עליה לראש א"א עם אתוון אל"ה דאמא שהוא דבוק בהן, ואמא משפעת לו שם המוחין בסוד שלש נקודות חלם שורק חירק כנ"ל דף
ט"ו ד"ה ההיא כן הוא צריך לעלות לא"א לכל בחינה חדשה היוצאת בו או שרוצה להאציל לנוקבא, שמקבל שם מוחין מחדש לאותה הבחינה שרוצה להאציל. ולפיכך, כשרוצה להאציל את היסוד דגדלות של עצמו, או את הנוקבא שלו, עולה מחדש עם או"א אל ראש א"א, לקבל המוחין בשבילם, וז"ש
וסליק לעילא עד נקודה קדמאה, ועולה למעלה עד א"א.
וההפרש בין סדר עליה לא"א לצורך אצילות היסוד, לסדר עליה לא"א לצורך אצילות הנוקבא, הוא, כי לצורך היסוד שולט הימין דז"א בעיקר, שהוא חסד וכולו אור, ושאר ב' הקוין כלולים בו וטפלים אליו. והפוכו העליה לצורך הנוקבא, שהעליה הוא בשליטת השמאל וב' הקוין ימין ואמצע טפלים לשמאל. כמו שהזהר מבאר והולך.
וז"ש בסדר העליה לצורך אצילת היסוד
עאל ימינא בההוא עמודא שלים באמצעיתא, כליל ברזא דשמאלא, וסליק לעילא עד נקודה קדמאה, שימין הכלול משמאל נכנס בעמוד האמצעי, ועולה עם השמאל והאמצעי אל א"א הנקרא נקודה קדמאה. חרי שהימין הוא השולט ושאר הקוין טפלים אליו, והוא העולה לא"א לקבל המוחין שם מהבחינה שכנגדו באותם המוחין, משום שהיסוד נאצל בעיקר מקו הימין.
ונטיל ואחיד תמן, מלה דתלת נקודין חולם שורק חירק זרע קודש: ולוקח וקונה שם, בא"א, המוחין, שהם דבר בסוד שלוש נקודות, חולם שורק חירק, הנקראות זרע קודש. כלומר שעל ידי ג' מיני הזריעות המכונים חולם חירק שורק מתגלים המוחין דחכמה הנקראים קדש, וע"כ נק' ג' הזריעות זרע קדש.
דהא לית זרעא דאזדרע בר ברזא דא: שהרי אין לך זרע שיזרע, לצורך מוחין, זולת בסוד הזה, דהיינו בסוד ג' הזריעות חולם שורק חירק. כלומר שכל המוחין היוצאים בהעולמות אינם יוצאים זולת בסדר ג' נקודות הנ"ל שמהן נמשכים סוד ג' הקוין. ולפיכך אע"פ שהעליה היא בשליטת הימין, הנמשך רק מנקודת החולם, מ"מ צריך לקבל מכל ג' הנקודות, כי אי אפשר בדרך אחר.
ואתחבר כלא בעמודא דאמצעיתא ואפיק יסודא דעלמא: : ונתחבר הכל, דהיינו הארת כל ג' הנקודות, בעמוד האמצעי, שהוא הת"ת, והאציל את יסוד העולם. שהוא ספירת יסוד דגדלות הראוי להולדת נשמות, וע"כ הוא יסוד כל העולם. ואע"פ שהימין דז"א הוא עיקר המאציל את היסוד שהוא ספירת החסד, מ"מ אין שום התהוות ותולדה יוכל להמשך מן הקצוות אלא רק מהאמצעי המכריע בין הקצוות, שהוא הת"ת המכריע על חסד וגבורה, אלא שהת"ת מאציל היסוד מהמוחין דימין שקבל החסד מהבחינה שכנגדו מהמוחין דאו"א. ולפיכך נבחן היסוד שנאצל בשליטת הימין, אמנם הוא כולל כל ג' הקוין. וז"ש
ובגין כך אקרי כל דאחיד לכלא בנהירו לתיאובתא: ומשום זה נקרא היסוד בשם
כל, להיותו קונה הכל, דהיינו להארת כל ג' הקוין, באור התשוקה. כלומר מכח תשוקת השמאל אל אור הימין נמצא היסוד מכריע ומשלים השמאל בימין וכוללם יחד, דהיינו השמאל שהוא חכמה בלי חסדים מקבל חסדים ונשלם, והימין שהוא חסדים מקבל חכמה משמאל ונשלם. וכיון שכל זה נעשה ע"י קו אמצעי, הרי קו אמצעי קונה משום זה את שניהם, ומשפיע אותם להיסוד, וע"כ נבחן היסוד שהוא קונה הכל בין אור החסדים ובין אור החכמה. והנה נתבאר סדר העליה וקבלת המוחין לצורך אצילות היסוד דז"א.
