תוכן

לח) ובלי ספק כי החושבים כך, אוילים הם, כי לולי שהם חושבים בעיניהם, די להם אותה החכמה הפשוטה, שידעו בה, וכבר הם חכמים, לא היו נמנעים מליכנס מפנימיותה ועל כיוצא בזה נאמר, ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל. ואם שהע"ה, אשר עליו נאמר ויחכם מכל האדם וכו', אמר בסוף ימיו, בעת שחבר קהלת אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, ולא בדעתו כלל לחשוב שכבר נתחכם, אלא חשב שאפשר שלעתיד יתחכם, כמ"ש אמרתי אחכמה לעתיד ע"י היגיעה, ועכ"ז ראה אח"כ כי טעה בזה וכמ"ש והיא רחוקה ממני, ומה יעשו הפתאים היתושים אשר בזמנינו זה בהיותם חכמים שמחים בחלקם וששים בעבודתם, והרי רז"ל חכמי התלמוד הגדולים והראשונים אמרו, אין אנו אפי' כחמורו של ר' פנחס ן' יאיר. ואין לתמוה מזה, כי הרי מפורש בכתוב, ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור, ודרשו בו רז"ל, (קדושין ס"ה.) עם הדומה לחמור. ואין כוונתם כי אמר להם כך, על היותם נעדרים בלתי חכמה, כי הרי הכתוב אמר והעיד על אליעזר, שהוא אחד מהם, הוא דמשק אליעזר, ודרשו חז"ל (יומא כ"ה:), דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. אמנם כבר ביארו חז"ל עצמם, ואמרו הטעם, לפי שלא ראו ענן השכינה קשור על ההר, ולכן קראם עם הדומה לחמור, מה חמור אינו רואה, אף אתם כך. ואף אם במקום אחר נראה, כי קרא כך לאליעזר, מפני שהוא עבד, והנה הוא קנין כספו, כמו בהמתו וחמורו, אין זה רק אסמכתא בעלמא, כי הרי ישמעאל בנו היה שם, והרי ישמעאל ן' אברהם היה, והבן הולך אחר משפחת אביו.