זהר

לח) הוה דחיק ליה לר"א, אפיק תרי דרועוי, ושוינון על לביה. פתח ואמר, אי עלמא, עלמא עלאה חזרת לאעלא, ולאגנזא מן תתאה, כל נהירו ובוצינא. ווי לכון תרי דרעי, ווי לכון תרי תורות, דישתכחון יומא דין מן עלמא. דא"ר יצחק, כל יומוי דר' אליעזר, הוה נהירא שמעתא מפומיה כיומא דאתיהיבת בטורא דסיני.

פירוש הסולם

לח) הוה דחיק ליה וכו': נעשה צר לו לרבי אליעזר. הרים שתי זרועותיו ושם אותן על לבו, פתח ואמר, ווי עולם, עולם העליון חזר לסלק ולגנוז, כל אור וכל הארה מן עולם התחתון, כמו שהיה מטרם ביאתו להעולם. ווי לכם שתי זרועות, ווי לכם שתי תורות, שתהיו נשכחים ביום הזה מן העולם והזהר מסיים על זה, ואומר שאמר רבי יצחק, כל ימיו של רבי אליעזר, היתה, ההלכה מאירה מפיו כיום שניתנה על הר סיני.