זהר

לח) בראשית, ראשיתא עילאה י' כפורתא גניזא טמירא, דאשתכחא מרזא דנקודא טמירו עילאה, ואתפרש פרישו, לאתנהרא גו נהירו, לאתטמרא גו טמירו. טמירא גו האי כפורתא, מיטטרו"ן מטטרו"ן, דאתאחדא מתתא לעילא.

פירוש הסולם

לח) בראשית ראשיתא עלאה וכו': בראשית, ה"ס ראשית העליונה שהיא י'. היא הכפורת הגגוזה ונסתרת, הנמצאת מסוד הנקודה שהיא סתרה העליונה. ונפרש מפרש, להיות מאיר בתוך האורה, ולהעלם תוך ההעלם. מיטטרון מטטרון נסתר בתוך הכפורת הזו. המתאחדת ממטה למעלה.
ביאור הדברים. סוד הכפרת הוא הכסוי שנעשה להעלמת הג"ר ע"י עלית המלכות לבינה, בסוד י' שנכנסה לאור הבינה והאור נעשה לאויר, לו"ק חסר ג"ר הנקרא אויר. והעלמה זו מקורה באו"א עלאין, שה"ס י' דהויה, כי הכיסוי, שה"ס הי' שנכנסה לאויר, אינה יוצאת משם לעולם. והוא כסוי בקו ימין דז"א, שהוא קו ראשון לג' קוין. והכסוי הזה מתגלה בקו שמאל. כי בו יוצאת הי' מאויר, והאור חוזר למקומו. וחוזרת ומתכסה בקו האמצעי, ע"י כנפי הכרובים, בכח המסך דחירק שבהן. כמ"ש לפנינו. והסבוב הזה של הכפרת בג' קוין. מכונה פריסו, דהיינו מפרש.
וז"ש, (באות ל"ז), בראשית וכו', רזא דעובדא דכפורתא הכא ברמיזו דלעילא, שמעשה הכפרת רמוז במלת בראשית ברמז שלמעלה. כי הכיסוי הזה די' שנכנסה באויר, המכונה כפרת, נרמזת בי' דבראשית, שה"ס או"א עלאין. כנ"ל. שלשלא דמטטרון, כי מטטרון הוא נושא המסכים דקו האמצעי כנ"ל, והוא נאחז בכיסוי הזה הנקרא כפרת, שמשם לוקח כחו אל המסך דחירק שבו. גניזא דמשכנא לארמא ארמות קודשא, כי מטטרון פועל בכח הכסוי הזה להרים הארת החכמה שתאיר רק ממטה למעלה, לעילא ותתא. הן במשכן העליון והן במשכן התחתון.
וזה שמפרש דבריו, ואומר בראשית, ראשיתא עלאה י', שהמלה בראשית פירושה, הראשית העליונה, שהיא י', דהיינו או"א רומזת על כפורתא גניזא טמירא דאשתכחא מרזא דנקודא טמירו עלאה, שרומזת על הכפרת הגנוזה והנסתרת שנמצאת מסוד הנקודה הנסתרת העליונה, שהיא או"א. כי הכפרת, שה"ס הכיסוי מי' שנכנסה באויר, מקורה מן הי' שהיא או"א עלאין כנ"ל. ואתפרש פרישו, ונפרשה הכפרת למפרש, דהיינו לסיבוב על ג' קוין. כנ"ל, לאתנהרא גו נהירו, דהיינו שתאיר בימין, ששם מקום האור. לאתטמרא גו טמירו, ולהסתתר בשמאל, ששם האור מתעלם. ויש ב' שמות מיטטרון מטטרון, כשהמלכות מלובשת במממרון נקרא מיטטרון עם י', וכשאינה מלובשת בו נקרא מטטרון, בלי י' (כמ"ש בהקדמת תקוני זהר דף ט"ו ע"א). וז"ש טמירא גו האי כפורתא מיטטרון מטטרון, שהכפרת כוללת בתוכה ב' בחינות מטטרון, והיינו בעת שמטטרון משמש במסך דחירק הממעט השמאל שלא יאיר אלא ממטה למעלה, שאז הוא מתאחד עם הימין. וז"ש דאתאחדא מתתא לעילא, בעת שהשמאל מתאחד עם הימין להאיר רק ממטה למעלה. וכבר נתבאר שמטטרון לוקח כח המסך דחירק שבו מן הכיסוי שבכפרת.
ויש לדעת שכל מעלתו של חנוך בן ירד שנהפך למלאך היה מטעם שזכה לזיהרא עלאה, שה"ס המוחין דנר"ן מאצילות, שנאבדו מאדם הראשון מחמת החטא דעץ הדעת. אמנם ב' אבידות היו לו, כי מחמת אכילת עץ הדעת לא נאבדו לו אלא המוחין דפנים, ועוד נשארו לו המוחין דאחור. וזסו"ה, ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן. כי המוחין דאחור שנשארו לו עשו אותו כמתחבא מפני אור הפנים, וז"ש ויתחבא וגו' מפני ה' אלקים, דהיינו מאור הפנים. ואחר זה גורש לגמרי מגן עדן, דהיינו שאבד גם המוחין דאחור. ולפיכך חנוך, שזכה לאלו המוחין שנאבדו לאדם הראשון, היה צריך לזכות בתחילה למוחין דאחור, ואח"כ למוחין דפנים, וכשהשיג המוחין דאחור, אז היה עוד בלי שם. אלא אח"כ כשהשיג המוחין דפנים, קנה עמהם את השם, חנוך בן ירד. כמ"ש לפנינו.