זהר

לח) וא"ר זריקא, רב דמן חברייא אלישע בן אבויה הוה, ולא יהבו ליה רשותא למהדר בתשובה, דנפקא ההוא קלא, ואמר בשעתא דהוה מת, כל אורחין ושבילין מלעילא ומלרע יסתתמון מההוא גברא, דלא ייתי לעלמא דאתי. אריב"ל, למה לן כולי האי, וזכור את בוראך כו' עד אשר לא יבואו ימי הרעה.

פירוש הסולם

לח) וא"ר זריקא, רב וכו': ואר"ז, גדול מן החברים, הוא אלישע בן אבויה, ולא נתנו לו רשות לחזור בתשובה. שיצא אותו קול, ואמר, שובו בנים שובבים חוץ מאחר (חגיגה ט"ו). ואמר בשעה שהלך למות, כל הדרכים והשבילים שלמעלה ושלמטה, יסתתמו מאותו האיש, שלא יבא לעולם הבא. אריב"ל למה לנו כל זה, הלא מקרא מפורש הוא, וזכור את בוראך וגו' עד אשר לא יבואו ימי הרעה.