זהר

לח) פתח ואמר, אברכה את יי' בכל עת וגו'. וכי מה חמא דוד לומר אברכה את יי'. אלא, חמא דוד דבעי הזמנה, ואמר אברכה. בגין דבשעתא דבר נש יתיב על פתורא, שכינתא קיימא תמן, וסטרא אחרא קיימא תמן. כד אזמין בר נש לברכא לקב"ה, שכינתא אתתקנת לגבי עילא, לקבלא ברכאן, וסטרא אחרא אתכפייא. ואי לא אזמין ב"נ לברכא לקב"ה, סטרא אחרא שמע ומכשכשא למהוי ליה חולקא בההיא ברכה.

פירוש הסולם

לח) פתח ואמר אברכה וגו': פו"א, ​אברכה את ה' בכל עת וגו'. שואל וכי מה ראה דוד לומר אברכה את ה'. ומשיב, אלא ראה דוד שצריכים הזמנה, ואמר אברכה. משום שבשעה שאדם יושב על שולחנו, השכינה עומדת שם, והסטרא אחרא עומדת שם. כשאדם מזמין לברך את הקב"ה, השכינה מתתקנת כלפי מעלה, לז"א, לקבל ברכות, והסטרא אחרא נכנעת. ואם האדם אינו מזמין לברך להקב"ה, הסטרא אחרא שומע, ושמח, שיהיה לו חלק בברכה זו. מכשכשא פירושו מנדנד את עצמו מחמת שמחה. כמו כשכשה באזניה (חולין לז.).