זהר

לח) וע"ד בעאן לאתדכאה ליואי, וכדין כלא אתכליל בימינא, ועלמא לא אתפגים, ובג"כ כתיב, ועבד הלוי הוא. הוא אשלים לסטר שמאלא. הוא אשלים לפגימו דעלמא. ואפילו ההוא סטרא דצפון, דאשתאר חסר בעלמא, כד ברא קב"ה עלמא. ליואה בארונא אשלים לכלא. מאי בארונא. בההוא מטולא דהוו נטלי במשכנא, אשתלים כל ההוא פגימו על ידיה.

פירוש הסולם

לח) וע"ד בעאן לאתדכאה וכו': וע"כ צריכים הלוים להטהר ואז נכלל הכל בימין, והעולם אינו נפגם, ומשום זה כתוב, ועבד הלוי הוא, הוא השלים את צד השמאל, הוא השלים פגם העולם. ואפילו אותו צד צפון שהיה חסר בעולם כשברא הקב"ה את העולם, השלימו ג"כ הלוים, כי הלוים בארון השלימו הכל. מהו בארון. היינו באותו משא שהיו נושאים במשכן, בעת נסיעת המשכן, נשלם על ידיהם כל פגם ההוא.