זהר

לח) אלא ודאי, אין קדוש כיי׳, דכמה קדישין נינהו, קדישין לעילא, דכתיב, ומאמר קדישין שאלתא. ישראל קדישין נינהו, דכתיב, קדושים תהיו. וכלהו קדישין, ולאו קדישין כיי׳. ומ״ט. בגין דכתיב, כי אין בלתך. מאי, כי אין בלתך, אלא קדושה דקודשא ב״ה בלתי קדושא דלהון, דהוא לא אצטריך לקדושה דלהון. אבל אינון, לאו אינון קדישין בלתך, ודא הוא, כי אין בלתך, אין קדושה דלהון, בלתך.

פירוש הסולם

לח) אלא ודאי אין וכו׳: ומשיב, אלא ודאי, אין קדוש כה', כי יש הרבה קדושים, יש קדושים למעלה דהיינו המלאכים, שכתוב, ומאמר קדישין שאילתא. וכן ישראל קדושים הם, שכתוב, קדושים תהיו. וכולם קדושים, ואינם קדושים כה׳. ומהו הטעם. משום שכתוב, כי אין בלתך. מהו, כי אין בלתך, אלא קדושתו של הקב״ה הוא בלי קדושה שלהם, של המלאכים ושל ישראל, כי הוא לא צריך לקדושה שלהם. אבל הם אינם קדושים בלתך, וזה הוא, כי אין בלתך אין קדושה שלהם, בלתך.