זהר

לח) בלבושא דאור, איהי שליטת על כל אינון דאתמר בהון, ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. ובלבושא אוכמא, שליטת על חייביא, דאתמר בהון ורשעים בחשך ידמו.

פירוש מעלות הסולם

לח) בלבושא דאור איהי וכו': בלבוש של אור היא שולטת על כל אלה שנאמר בהם, ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. ובלבוש השחור שולטת על החייבים, שנאמר בהם ורשעים בחשך ידמו.
פירוש, כי מלכות דאצילות כוללת הכל בסוד הכתוב ומלכותו בכל משלה, כי היא מפרנסת ונותנת קיום גם לכחות הרע שלולא כן לא היה לרע שום כח להמצא. שז״ס רגליה יורדת מות, כי הקליפות מקבלות ממנה נהירו דקיק כדי קיומם, שז"ס שמלכות נקראת עשיה להיותה מתפשטת ושולטת בכל העשיה כולה, וכן נקראת חשך, כי היא מאירה נהירו דקיק כדי לקיים את החשך והרע, ובעת השתוף דמדת הרחמים בדין נתערב בבינה ג״כ בחינת עשיה וחשך. וז״א מכונה תורה והמוחין שלו ה״ס אור התורה וה״ס חוורו דאורייתא והוא הלבן המקבל מאמא. והלבושי מוחין ה״ס חשך דאמא, והם אוכמו דאורייתא. ובעת שמוחין דאמא מלובשים בחשך, אומר אז ז״א שחורה אני ונאוה, כי הלבושים הללו הם סבת כל המוחין שלו. אמנם כשמסתלק האור מן הלבושים והלבושים נופלים לבי״ע אז אומר ז״א שהוא תורה אל תראוני שאני שחרחורת, כי הקליפות נאחזות בשחור שלו.