זהר

לח) ות״ח שכינתא תתאה כד איהי אתשקיא מן נקודין, אתקרי חר״ק חל״ם שור״ק, למאן. לההוא צינור דאיהו ו'. דכליל שית צנורין, דכלהון משית אתוון. דאינון אבגית״ץ וכו׳. שית צנורין אינון דתליין מניה, ואיהו כליל שית אחרנין, וכלהו סלקין למ״ב.

פירוש מעלות הסולם

לח) ות"ח שכינתא תתאה וכו׳: ובוא וראה, שכינה התחתונה שהיא מלכות, כשהיא מושקית מן הנקודות, בשפע החכמה ע״ד תקון ג׳ הקוים, נקראת חר״ק חולם שורק, כי חולם ה"ס קו ימין, ושורק קו שמאל, וחירק קו האמצעי. שואל, למי, כלומר איזו בחינה מתגלה ומאירה ע״י הנקודות של המלכות. ומשיב, לצינור ההוא שהוא ו' היינו ז״א, שהוא אור החסדים הכולל ששה צנורות, שהם חג״ת נה״י, והם בקטנות, וכשיש בהם הארת חכמה, הם עולים לגדלות, וחג״ת נעשו לחב״ד ונה״י לחג״ת ומשיג נה״י חדשים, ואז יש לו מוחין שהם ג״ר. שכלם נכללים משש אותיות, כי כל אחד מחג״ת נה"י כלול מכל השש. שהם: אבגית״ץ, חסד. קר״ע שט״ן, גבורה. נג״ד יכ״ש תפארת. בט״ר צת"ג, נצח. חק״ב טנ״ע. הוד. יגל פז״ק, יסוד. שקוצי״ת מלכות. ששה צנורות הם התלוים ממנו, ולכן הוא ו׳ והוא כולל ששה אחרים, וכלם עם הששה שבמלכות, הם עולים למ״ב. שבע פעמים שש. שהם מ"ב.