זהר

לז) ומלאך המות לא הוה מתפרש מגו נשין, עד דאתוקם משכנא, דכתיב ויקם משה את, המשכן. ואפילו בשעתא דנשין הוו מייתין נדבה למשכנא, לא הוה מתעדי מבינייהו, עד דחמא משה, ויהב לגוברין עיטא, דלא ייתון בחבורא חדא עמהון, ולא יתחזון אנפין באנפין, אלא לבתר כתפייהו. הה"ד ויבאו האנשים על הנשים ויביאו לא כתיב, אלא ויבאו בארחא הדא לא הוו אזלין, אלא לבתר כתפייהו. בגין דמלאך המות לא אתפרש מבינייהו עד דאתוקם משכנא.

פירוש הסולם

לז) ומלאך המות לא וכו': ומה"מ, לא היה נפרד מן הנשים עד שהוקם בית המקדש, שכתוב, ויקם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאים נדבה למשכן, לא עבר מהם. עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עמהם בחבור אחד, ולא יתראו פנים בפנים, אלא שילכו לאחורי כתפיהן. ז"ש ויבאו האנשים על הנשים. ויביאו לא כתוב, אלא ויבאו, ללמד, שהאנשים לא היו הולכים עמהן, בדרך אחד, אלא אחר כתפיהן. משום שמלאך המות לא נפרד מהן עד שהוקם המשכן.