תוכן

לז) גם לא יפחות מקשר גודל, והוא חצי אצבע, והטעם, לפי שככר נתבאר סדר התפשטות הה' אצבעות, שהם: גודל, ואצבע, אמה, קמיצה, זרת. והם נחלקים בה' משירות חג"ת נו"ה. והנה כשחוזרים החסדים לעלות מן היסוד למעלה להגדיל הז"א, אז מסתלקת ההארה והמיתוק של הגבורות אשר שם. אמנם אינן שוין, כי הגבורה שבגבורות כולה אובדת המיתוק. והת"ת שבגבורה, כולה ממותקת. לפי שכשעולים החסדים מתמתקים חג"ת, ונמצא ת"ת ממותק שני פעמים, כנזכר במקומו ולכן יש בכולו כח המיתוק אמנם החסד שבגבורה, ממותק חציו לבד, לפי שהוא ממוצע, כי כיון שהוא בחי' גבורה, נשאר חציו התחתון בלתי מיתוק, כי הוא רחוק מן החסדים אחר עלייתם, אבל להיותו גבורה של החסד, וגם לסיבת שכבר נמתק בתחלה, לכן נשאר חציו ממותק, ולכן כאשר אנו משערים לידע, כמה הוא מיתוק הגבורות, הוא בחסד של הגבורות שהוא ממוצע מכולם, וחציו הוא הממותק, ולכן אנו משערים בו, שלא ירחיק מלא קשר גודל, כי אין בגודל רק שני קשרים, וחצי גודל הוא קשר א'. וע"כ אין רשאי להטיל ציצית, רק למעלה מקשר גודל, ולמטה מג' אצבעות. ואף על פי שג' אצבעות אלו, הם ת"ת ונו"ה, שהם אמה וקמיצה וזרת, עכ"ז כולם נקראים אצבעות, על שם האצבע, שהוא הגבורה שבגבורות, כי הם כולם גבורות הם.