תוכן

לז) ולרמוז שאין לאלו העמדה אלא משם, אנו עושים ג' הדסים, שנים כנגד ב' העינים, וא' כנגד השורש עינא פקיחא ושרשם, שהם גי' עין. ולזה לא אמר התקונים אלא כנגד הב' דרועין וגופא, לרמוז למקום שמתפשטים בו, אמנם הם עצמם, החסדים בעצמם הם סוד עין א', תרין כרובין ועינא. ודע, שמאלו נעשים עינים לזעיר, ומנ"ה שפתים שלו, והאזנים הם ח"ב, ומצחא דעת, וחוטם ת"ת, והפה מלכות, ושפתים נ"ה, ויסוד הלשון. ולזה נעלם ומכוסה, ואין לשפתים דיבור אלא ע"י, ולפי שהם לצורך המלכות, כי פרצוף המלכות הוא מנה"י, נכללים שלשתם בפה, בסוד הדיבור שהיא מלכות, ובהם מאירים אלו השני חסדים נ"ה, והשני כוללים בלשון ובפה, יסוד ומלכות. ואלו הז', שהם העינים וחוטם ושפתים ולשון ופה, הם שרשים לז' שלמטה, דרועין וגופא וירכין וברית ועטרה, ודוק ותשכח.