זהר

לז) ויקרא אלהים וגו' מהו ויקרא, קרא וזמין, לאפקא מהאי אור שלים דקיימא באמצעיתא, חד נחירו, דאיהו יסודא דעלמא, דעליה קיימין עלמין. ומההוא אור שלים עמודא דאמצעיתא, אתפשט יסודא חי עלמין, דאיהו יום מסטרא דימינא. ולחשך קרא לילה, קרא וזמין, ואפיק מסטרא דחשך חד נוקבא סיהרא דשלטא בליליא, ואקרי לילה. רזא דאדנ"י אדון כל הארץ.

פירוש הסולם

לז) ​ויקרא אלקים לאור יום וגו' מהו ויקרא קרא וזמין לאפקא מהאי אור שלים דקיימא באמצעיתא חד נהירו: שואל מהו הפירוש של ויקרא אלקים לאור יום, ומשיב שויקרא פירושו שקרא והזמין, להוציא מאור השלם הזה העומד באמצע, שהוא הת"ת, אור אחד, דאיהו יסודא דעלמא, דעליה קיימין עלמין, שאור ההוא, הוא יסוד העולם שעליו עומדים העולמות, שממנו נולדים הנשמות וכל העולמות, דאיהו יום מסטרא דימינא, שהוא יום מצד הימין. פירוש שהכתוב ויקרא וכו' רומז על הכנה להאציל ספירת יסוד דז"א מן ת"ת דז"א, שז"ס ויקרא אלקים לאור הת"ת: שיתאצל ממנו ספירת יסוד, הנק' יום, להיותו מבחינת אור החסדים שבצד ימין.
ולחושך קרא לילה, קרא וזמין ואפיק מסטרא דחשך חד נוקבא: הכתוב ולחשך וכו' יורה שקרא והזמין והוציא מצד השמאל שה"ס חושך, נוקבא אחת, סיהרא דשלטא בליליא, ואקרי לילה, הנוקבא היא בסוד הלבנה השולטת בלילה, וע"כ נקראת בשם לילה. דהיינו על מדת שליטתה. רזא דאדני אדון כל הארץ. והיא סוד השם אדנ"י והשם אדון כל הארץ כלומר, שבכל אלו השמות נקראת הנוקבא. ויהיה שיעור הכתוב ולחושך קרא שהזמין להוציא מהחשך, שה"ס קו השמאל, את מדת לילה, דהיינו להנוקבא, שה"ס ספירת המלכות הנק' אדנ"י. והנה נתבאר איך ז' הספירות חג"ת נהי"מ מרומזים בהכתובים דיום א' דמעשה בראשית. ולהלן מבאר סדר אצילות של יסוד ומלכות.
ותדע שסוד ז' ימי בראשית ה"ס ז"א ונוקביה, אשר ששת הימים הם ששת הספירות חג"ת נה"י דז"א, יום א' הוא חסד, יום ב' גבורה, וכו' עד"ז. ויום השבת הוא המלכות. אלא לפי שהספירות כלולות זמ"ז, נמצאים כל הז"ס חג"ת נהי"מ כלולים בחסד, וכן בכל ספירה. וזה שביאר לנו הזהר ז"ס חג"ת נהי"מ הכלולים ביום א' דמעשה בראשית, שה"ס חג"ת נהי"מ שבחסד.