זהר

לז) אורי ליה כל עמיקתא, ורזין עלאין, דהוה ביה בשיר השירים. ואומי ליה אומאה, דלא לישתמש בשום חד פסוק מניה. כי היכי דלא ליחריב עלמא קב"ה בגיניה. ולא בעי קמיה דישתמשון ביה ברייתי, מסגיאות קדושתא דאית ביה. לבתר נפיק ר"ע, וגעי, ונבעין עינוי מיא, והוה אמר ווי רבי, ווי רבי, דאשתאר עלמא, יתום מנך. עאלו כל שאר חכימיא גביה, ושאלו ליה, ואתיב להון.

פירוש הסולם

לז) אורי ליה וכו': ולימד אותו כל עמוק, וסודות עליונים, שיש בשיר השירים והשביע אותו שבועה, שלא ישתמש בשום פסוק שבו, בשביל שלא יחריב הקב"ה את העולם בסבתו, כי אין רצון לפניו, שישתמשו בו הבריות, מרוב קדושה שיש בו. אחר כך, יצא ר' עקיבא, וגעה, ועיניו נובעות מים. ואמר, ווי רבי ווי רבי, שהעולם ישאר יתום ממך, נכנסו אצלו כל שאר החכמים, ושאלו אותו והשיב להם בדברי תורה.