זהר

לז) ה"א רזא דכתיב ואני אחרון, דא ה"א בתראה דשמא קדישא. רתיכא קדישא באחרון, דכתיב ואת אחרונים אני הוא. אחרון ואחרונים כלהו ברזא חדא אתכלילו אלין באלין. רזא דה"א, אינון ד', ואלין ד' דאיקרון אחרונים, כלהו קיימין מסטרא דלעילא ומסטרא דלתתא.

פירוש הסולם

לז) ה"א רזא דכתיב וכו': ה', היא סוד שכתוב, ואני אחרון. שזה ה' אחרונה של השם הקדוש. המרכבה הקדושה שבאחרון, הוא שכתוב ואת אחרונים אני הוא. אחרון ואחרונים כולם הם סוד אחד, כי אחרון הוא ה' אחרונה דהויה, ואחרונים הם המרכבה שלה, ונכללו אלו באלו. הסוד של הה' הוא ד', שה"ס ג' קוין ומלכות המקבלתם וז"ס המרכבה כנ"ל. ואלו הד' הם הנקראים אחרונים, וכולם נמצאים מצד שלמעלה, דהיינו מצד ה' ראשונה דהויה (כנ"ל אות ל"ב) ומצד שלמטה, דהיינו מצד ה' אחרונה דהויה.