זהר

לז) מהאי מצחא דלתתא, נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון, כלהו משתככין קמיה, הדא הוא דכתיב דינא יתיב. ותאנא, שערא לא קאים בהאי אתר, משום דמתגלייא, ולא אתכסייא. אתגליא, דיסתכלון מארי דדינא, וישתככון. ולא אתעבידו. [1]

פירוש הסולם

לז) מהאי מצחא דלתתא וכו׳: ממצח הזה שלמטה מאירים ארבע מאות בתי דינים. שה״ס חו"ב תו״מ, הנמשכים מקו שמאל דאמא לז״א, שכל אחת במספר מאה. וכשנתגלה עת רצון הזה במצח א״א, כולם נשקטים לפניו. ז״ש, דינא יתיב. שפירושו שנשאר במקומו והדין אינו נעשה. ולמדנו שלא נמצא שערות במקום הזה, במצח, משום שמתגלה, שיוצאת הי׳ מאויר (כנ״ל אות ל״ג) ואינו מתכסה, כמו בגלגלתא המלאה שערות. הוא נתגלה, כדי שיסתכלו בעלי הדין, ויהיו נשקטים, והדינים לא יעשו.