זהר

לז) תנן, בההוא יומא חדוותא דכ״י הוות, לאתקטרא בקיטורא דמהימנותא בכלהו קשרין קדישין. דהא קטרת קשיר כלא כחדא, ובג״כ אקרי קטרת. ואינון אתו, וקשירו כל אינון אחרנין כחדא, ושרו לה לבר, דלא קשרו לה בהדייהו, וקשירו מלה אחרא. ובגין כך, אזהר לון לכהני לבתר, דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש.

פירוש הסולם

לז) תנן בההוא יומא וכו׳: למדנו. ביום ההוא, היתה שמתת כנסת ישראל, שהיא המלכות, להתקשר בקשר האמונה בכל הקשרים הקדושים דהיינו בכל הספירות דזעיר אנפין, כי קטרת מקשרת את הכל כאחד, ומשום זה נקראת קטרת. והם נדב ואביהוא, באו וקשרו כל אלו האחרים, שמסטרא אחרא, יחד. והשרו אותה, את המלכות, מבחוץ, שלא קשרו אותה עמהם, עם הספירות דז״א. וקשרו דבר אחר, במקום המלכות. וע"כ הזהיר אח״כ את הכהנים, שכתוב, בזאת יבא אהרן אל הקדש. דהיינו שיקשר המלכות הנקראת. זאת.