זהר

לז) ר׳ שמעון אמר, כלא שפיר, אבל רזא דמלה, אכלו רעים לעילא, שתו ושכרו דודים לתתא. אמר ליה רבי אלעזר, מאן אינון לעילא, ומאן אינון לתתא. אמר ליה יאות שאילתא, דא אתר עלאה דאינון באחדותא בחדווותא דלא מתפרשן לעלמין, אלין אקרון רעים. הה״ד ונהר יוצא מעדן, ועדן וההוא נהר לא מתפרשן לעלמין, ואשתכחו לעלמין ברעותא באחדותא בחדוותא. שתו ושכרו דודים, אלין אינון לתתא, דאקרון דודים, לזמנין ידיען והא אוקימנא.

פירוש הסולם

לז) ר"ש אמר כלא וכו׳: ר׳ שמעון אמר הכל יפה. אבל סוד הדבר, אכלו רעים, למעלה. שתו ושכרו דודים, למטה. אמר לו ר׳ אלעזר מי הם למעלה ומי הם למטה. אמר לו, יפה שאלת, למעלה, זה מקום עליון שהם באחדות ובשמחה שאינם מתפרדים זה מזה לעולם, דהיינו או״א עלאין, אלו נקראים רעים. ז״ש ונהר יוצא מעדן. ועדן, שהוא אבא, ונהר ההוא, שהוא אמא, אינם נפרדים לעולם, ולעולם הם נמצאים ברצון באחדות ובשמחה. שתו ושכרו דודים, אלו הם למטה, הנקראים דודים, שהן זו״ן, המתחברים לזמנים ידועים, בשעת התפלה, ובשבתות ויו״ט, ולא תמיד כאו״א עלאין, והרי העמדנו.