זהר

לו) ואילו יהדרון בתיובתא, אפילו חד ביש, או חד צערא, דיעבר עלייהו, אתחשב עלייהו, כאלו סבלו כלא ואי לא. כד יסתיים קיצא, וכל דרין דיליה. כמה דאמר בוצינא קדישא, דכתיב לצמיתות לקונה אותו לדורותיו. וכל דא, בתיובתא תליא מילתא. א"ר חייא, ודאי הכי הוא. וע"ד גלותא אתמשך.

פירוש הסולם

לו) ואלו יחדרון בתיובתא וכו': ואלו יחזרו בתשובה, אפילו רעה אחת או צער אחד שעבר עליהם, היה נחשב להם, כאלו סבלו כל צרות הגלות. ואם לא, שאינם חוזרים בתשובה, צריכים להמתין עד שיסתיים הקץ, וכל הדורות שלו. כמו שאמר המאור הקדוש, שכתוב לצמיתות לקונה אותו לדורותיו. דהיינו עד שיצאו כל הדורות המוקדמים לקץ. ועם כל זה, הדבר תלוי בתשובה. א"ר חייא ודאי כך הוא. וע"כ נמשך הגלות.