תוכן

לו) הכלל העולה, כי כל ימי החול העולמות כלם הם למטה ממדרגתם. והיה זה, כדי לברר בירור המלכים בסוד מ"ן, ומה שאנו עושין ע"י תפלותינו בימי החול הנזכר, הוא שתי הכנות: א' הוא, לתקן תחלה את זו"ן במקומם למטה, כי תחלה שלא בשעת התפלה היו חסרים, כי ז"א לא היו לו רק ו"ק, והמלכות נקודה א', ואח"כ ע"י תפלתינו נתקנים שניהם בפרצוף גמור, כל א' מהם כלול מי"ס שלימות, וכל זה בהיותם עדין אב"א. ואח"כ ההכנה השנית היא להחזירם פב"פ. ואז ע"י בחי' תקונים אלו הם מזדווגים זה עם זה, ומבררים בירור המלכים, ומעלין אותם בסוד מ"ן כנ"ל, ואחר התפלה חוזרים ומתמעטים כבראשונה. ה) וזה נעשה תמיד בכל תפלה ותפלה של ימי החול, כמו שיתבאר ב"ה, כל דבר ודבר במקומו. וגם כל זה התיקון איננו, רק בהיותם למטה ממקומם האמיתי, כשהיו בשעה שנבראו. ובמקומו נבאר ב"ה ענין ירידה אחרת שיש להם יותר מזו, והוא אחר התפלה, שחוזרין ומתמעטין, ובפרט בלילה שיורדין אל הבריאה, והרי היא ירידה אחר ירידה, א' בשעת התיקון, שהוא בשעת התפלה. והב' ירידה אחרת יותר תחתונה, והוא שלא בשעת התיקון ובלילה, כמו שיתבאר כל ענין במקומו ב"ה. ואמנם ביום השבת, תכף בלילה בהתחלתה, נעשים מאליהם שני התיקונים שאנו עושין בעת תפלת החול, וחוזרין פב"פ במקומם למטה. ואח"כ ע"י תפלותינו ביום השבת, אז חוזרין מעלה אחר מעלה, עד מקומם כשהיו בעת האצילות, ועומדים שם פב"פ. ואז כל בחי' זווגם שם למעלה, הוא לברוא נשמות חדשות ולא מבירור המלכים.