תוכן

לו) ידוע, כי הקב"ה דן את עמו על שנתחייבו, ואינו רוצה ח"ו לכלותם, אעפ"י שרובם חטאו, אבל ברחמיו לוקח הצדיקים שבהם, כדי שיחזרו בתשובה. ויעשו ק"ו, אם בצדיקים פגעה מדה"ד, כ"ש על עוברי רצונו. ואם שבו הרי מוטב, ואם לאו יושב לדון את השאר. וא"ת, מאחר שלקח הצדיקים כפרה על הדור, למה יושב עוד לדין. ולזה השיב הפסוק כי יראה כי אזלת יד, פירוש, שלא שמעו ולא לקחו מוסר ולא פחדו לנפשם. ויהיה כן שיעור הפסוק: כי ידין ה' עמו, ורואה שהם חייבים. ועל עבדיו יתנחם, פירוש, מתנחם מעט מכעסו, ולא יעיר כל חמתו, כי כבר לקח הצדיקים שהם עבדיו. ואם לא שבו, חוזר לדונם, יען כי יראה כי אזלת יד, פירוש, שחזרו לחטוא, ואפס עצור ועזוב מלשוב.