תוכן

לו) וכבר ידעת בדרוש אדם קדמון, כי בהתרחק האור וירד דרך הפה ונתעבה יותר, ונתקרב המקיף בפנימי, ויצא בסוד קול ודיבור, ושם הכו האורות זה בזה, ויצאו כ"ב אותיות, כי ס"ג וכ"ב בגימטריא פ"ה, וזווג א"א בפה, באותיות ה' מוצאות, שהם אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ, ושם נמתקין בחיך ובגרון וכו'. ויש כ"ב במקום ההוא, וז"ש בס' יצירה, חקוקות בקול, חצובות ברוח, קבועות בפה, בה' מקומות אחה"ע בומ"ף וכו'. ומחכמה באו לז"א, נובלות חכמה, ונכללו כולם ביסוד, ונבלעו ברמ"ח איברים שלו, וכשיצאו לעלמא דפרודא, קראם ספר יצירה כ"ב אותיות. יסוד, הנקרא ברוך, ששם יש כ"ב ובהם נבראו כל הגלגלים ברל"א שערים, וצירופים פנים ואחור, כי שקלן והמירן, וצד התמורה, הוא בעלמא דמטטרו"ן, כי באצילות אין תמורה ח"ו, כי הם בציור אותיות גדולות וכו'. א"כ נראה מכאן, כי התורה באותיותיה היתה במחשבה, במקום שאין העין שולט שם, זולתי ר' עקיבא ע"ה שעלה במחשבה, והיה קושר כתרים לאותיות והיה דורשן, והבן.