זהר

לו) וירא אלהים את האור כי טוב. דא עמודא דאמצעיתא. כי טוב אנהיר עילא ותתא ולכל שאר סטרין, ברזא ידו"ד, שמא דאחיד לכל סטרין ויבדל אלהים וגו' אפריש מחלוקת למהוי כלא שלים.

פירוש הסולם

לו) ​וירא אלקים את האור כי טוב דא עמודא דאמצעיתא: הכתוב וירא וכו' קאי על עמוד האמצעי שבז"א, שהוא ספירת תפארת שבו. כי הת"ת הוא קו עמצעי המכריע על ב' הקוין דז"א שהם חסד וגבורה, וע"כ נק' עמודא דאמצעיתא. כי טוב, אנהיר עילא ותתא ולכל שאר סטרין, הכתוב כי טוב, הנאמר על ת"ת, יורה שהאיר למעלה ולמטה ולכל שאר הצדדים. אנהיר עילא היינו שהכריע בהמוחין דאו"א בכח קומת החירק. אנהיר לתתא היינו שמכריע בימין ושמאל בספירותיו של ז"א עצמו כנ"ל. ולכל שאר סטרין, היינו אל הספירות נהי"מ שמחזה ולמטה שלו כמ"ש לפנינו. ברזא הויה שמא דאחיד לכל סטרין הת"ת דז"א, ה"ס שם הויה, הכולל לכל הצדדים. דהיינו ימין ושמאל, פנים ואחור, מעלה ומטה כנ"ל. ונתבאר סוה"כ וירא אלקים את האור כי טוב איך הוא רומז על תפארת הז"א.
ויבדל אלקים בין האור ובין החשך וגו' אפריש מחלוקת למהוי כלא שלים. הכתוב ויבדל וכו' יורה שהפריש המחלוקת בין ימין ושמאל כדי שיהיה הכל בשלמות. פירוש, לאחר שאור וחשך שמחזה ולמעלה דז"א, שהם חסד וגבורה, נכללו זה בזה, והחשך שבגבורה חזר להיות אור כנ"ל בסמוך, עשה הבדלה מחדש בימין ושמאל שהם אור וחושך שמחזה ולמטה, הנקראים נצח והוד, האור ה"ס ספירת הנצח החושך ה"ס ספירת ההוד.