זהר

לו) ואי אתון נטרין ליה, תגרמון דכדין היא תתחזק בידא דמלכותא דארעא, מלכותא דדוד, בגין דהיא מלכות אתקריאת, ובג"ד, אמר דוד, דאחיד בה, לך ה' הממלכה, בתרין ממי"ן, לאכללא מלכותא דיליה, וליחדא לה במלכותא דשמיא. ואי אתון לא תשמעון לקדש ליה, ותעבדון ליה חול, מה כתיב והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים, דלתתא.

פירוש הסולם

לו) ואי אתון נמרין ליה וכו': ואם אתם שומרים אותו, תגרמו שאז תתחזק בידי המלכות שבארץ, המלכות של דוד. משום שהיא נקראת מלכות כמלכות העליונה, ומשום זה אמר דוד, האחוז בה, לך ה' הממלכה. בב' ממין, כדי לכלול המלכות שלו וליחדה במלכות שמים. ואם אתם לא תשמעו לקדש אותו את השבת ותעשו אותו חול, מה כתוב, והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים. היינו ירושלים של מטה.