זהר

לו) ומהאי בירא, איהו פתחא למינדע ליה לקב"ה. הה"ד, פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה. ועד דלא סליק יצחק מעלמא, בריך ליה ליעקב, ושלחיה לחרן, לאזדוגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב וירא והנה באר בשדה, כיון דחזא יעקב יקרא דקב"ה, מגו ההוא בירא, דאקרי באר שבע. כדין א"ל ללבן, אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה דייקא.

פירוש הסולם

לו) ומהאי בירא איהו וכו': ומבאר הזו, הוא הפתח, לדעת את הקב"ה, ז"ש, פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה. ומטרם שנסתלק יצחק מן העולם, ברך את יעקב, ושלחו לחרן לישא אשה. וכשבא לחרן מה כתוב, וירא והנה באר בשדה. כיון שראה יעקב את כבודו של הקב"ה, שה"ס חכמה הנקראת ראיה, מתוך הבאר הזו, הנקראת באר שבע, דהיינו המלכות כנ"ל, אז אמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. הקטנה בדיוק. דהיינו המלכות הנקראת רחל, שהיא בבחינת למטה מחזה דז"א. ולא הגדולה, שה"ס לאה, דהיינו הנוקבא דז"א שלמעלה מחזה שלו.