זהר

לו) אמר רבי שמעון, רמז להם רמיזא דחכמתא, על מה דשאילו בקדמיתא. דכתיב היש יי׳ בקרבנו אם אין. אמר, תמן, תחמון, אי היא אתחזיא להאי, או להאי. אמר לון, אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא, יש בה עץ אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא, תנדעון, דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה, מכל אתרי דעלמא. ובדא תנדעון, היש בה ע״ץ, אם אי״ן, ודא בעיתון בקדמיתא למנדע דא, דכתיב היש יי׳ בקרבנו. בקרבנו דייקא, או אם אין. וע״ד והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, למנדע שנוייא דיליה.

פירוש הסולם

לו) אמר ר׳ שמעון וכו׳: אר״ש רמז להם רמז החכמה, על מה ששאלו תחילה. שכתוב, היש ה׳ בקרבנו אם אין. שפירושו אם ז״א שוכן בקרבם שנקרא הויה, או א״א שוכן בקרבם, שנקרא אין (כנ״ל באדרא רבא אות ל״ב) אמר, שם, בארץ, תראו אם הוא ראויה לזה, לז״א שנקרא עץ או לזה, לא״א שנקרא אין. אמר להם אם תראו שפירות הארץ הם כבשאר ארצות שבעולם, הרי יש בה עץ, שהוא עץ החיים, דהיינו ז״א, ולא ממקום עליון יותר. ואם תראו שפירות הארץ משונים יותר מבכל המקומות שבעולם, תדעו שמן עתיקא קדישא הוא נוזל ונמשך אותו שינוי העליון, שיש בה מכל המקומות שבעולם. ובזה תדעו אם יש בה עץ, שהוא ז״א, אם אין, שהוא עתיקא קדישא, דהיינו א״א. וזה רציתם מתחילה לדעת, שכתוב, היש ה׳ בקרבנו, בקרבנו הוא בדיוק, ששאלו אם ז״א שוכן בקרבם, או אין, שהוא א״א. וע״כ והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ. לדעת השינוי שבהם. כלומר לדעת אם יש שינוי בהם או לא.