זהר

לו) אמר חד תנא, בודאי בגין דא אתמר בך, מוליך לימין משה בגין כלה דילך, דלא יהא לך שלימו אלא בה. דכד אנת תהא שלימא בה, אתמר בך פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. במראה: כגוונא דכלה דאתפשטת מלבושהא, ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר, ברמ״ח אברים דילה, ולא כסיאת אבר חד מנה. והאי איהו במראה רמ״ח בחושבן.

פירוש הסולם

לו) אמר חד תנא וכו׳: אמר תנא אחד, ודאי משום זה, נאמר בך, מוליך לימין משה זרוע תפארתו, משום שהכלה שלך, הנקראת זרוע תפארת, לא יהיה לך שלמות אלא בה. כי כשאתה תהיה שלם בה, בהמלכות, נאמר בך, פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. במראה, כמו כלה שמתפשטת לבושיה ומתיחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ״ח אברים שלה, ואינה מכסית אבר אחד שלה. וזה הוא במראה, שעולה בחשבון רמ״ח.
פירוש. כי נתבאר לעיל (באות ל׳) שכל הקושיות, שהם הדינים, הן בלבושים של המלכות, הנקראים משבצות זהב, עש״ה, כי בשעה שהיא מגלה החכמה שבקו שמאל שהיא מבינה שחזרה לחכמה. היא מתלבשת בלבושים ההם, שלא יוכלו החיצונים לינק ממנה, (כנ״ל פקודי אות שע״ו) אמנם בשעה שמתיחדת בימין, דהיינו בחכמה שבקו ימין, שה״ס חסד שנעשה לחכמה, וה״ס אבא, כנ״ל, בסו"ה מוליך לימין משה זרוע תפארתו, אז היא מתפשטת מכל הלבושים האלו, כי גילוי אור החסדים אינו צריך לשום לבוש, שאין שם אחיזה לחצונים, ואור החכמה שבקו ימין שה״ס או״א עלאין, ה״ס אור החסדים (כנ״ל ב״א דף רנ״א ד"ה נחית) הנקראים אוירא דכיא, וז״ש, דאתפשטת מלבושהא ומתיחדת עם בעלה, דהיינו בשעה שהיא לימין משה, אין פחד מחיצונים, ומתיחדת עם משה, שה״ס ז״א בעלה שנקרא משה, בלי שום לבושים בקירוב בשר ברמ״ח אברים דילה, דהיינו בגילוי החסדים שלה המכונים רמ״ח אברים, שהם כנגד רמ״ח מצות עשה, שהם חסדים, ושס״ה גידין הם כנגד שס״ה מצות לא תעשה שהם גבורות מקו שמאל. וז״ש במראה, רמ"ח בחושבן, להורות שהיא גילוי מראה החכמה שבקו ימין, שהוא בחינת רמ״ח אברים, דהיינו חסדים.