זהר

לו) א״ר שמעון, בכלהו אתער צדקה אילנא דחיי, והאי אתר איהו דמזונא לכלא. לתלמידי חכמים מאי עבידתייהו, דהא כל בני עלמא לא יכלי לאתערא צדקה עלייהו, דהא אינון בצדקה אחידן, וכל בני עלמא בזכותייהו נזונין בהו ממש, ואינון לא יכלין לאתזנא בהו ממש, בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל באילנא דחיי, דכל בני עלמא נזונין מניה, אשתכח דת״ח מתערי מזונא לעלמא ושלמא.

פירוש מעלות הסולם

לו) א״ר שמעון בכלהו וכו׳: אמר ר׳ שמעון, הצדקה מעוררת בכלם עץ החיים, הן חיים גשמיים הן חיים רוחניים, ועץ החיים הוא המקום הנותן צדקה לכל העולם. שואל, ומה היתרון הוא כשנותן צדקה לתלמידי חכמים. ומשיב, שהרי כל העולם לא יכולים לעורר עליהם את הצדקה היינו המלכות, כמו התלמידי חכמים. כי הם הת״ח נאחזים בצדקה, שלומדים תורה לשמה, וכל בני העולם נזונים, בהם ממש, דהיינו בזכותם. והם עצמם אינם יכולים להיות נזונים בהם ממש. דהיינו ממלאכתם כי הם עוסקים בתורה. משום שכל מי שעוסק בתורה עוסק בעץ החיים, שכל בני העולם נזונים ממנו. ונמצא שתלמידי חכמים מעוררים המזון בעולם והשלום.