זהר

לו) וכד איהו בהיכלהא, כלהו נביאיא סלקין תמן, ודפקין לתרעא ואמרין אדני שפתי תפתח. תלת קדמאין דצלותא, אינון מסדרין שאלתין על נפשא, לאעלא בהון קדם עלת העלות, דתמן חיי נפשא. אמצעיות, ממנן על שאלתין למשאל בעותהון על צרכי גופא. תלת בתראין, מקבלין תיובתא דכל שאלתין מן מלכא.

פירוש מעלות הסולם

לו) וכד איהו בהיכלאה וכו': וכאשר המלך שהוא ז״א הוא בהיכלו, היינו מלכות, דהיינו בעת היחוד, כל הנביאים עולים שם, ודופקים בשער ההיכל, ואומרים אדני שפתי תפתח, ומתפללים תפלת שמו״ע. שלש ראשונות של תפלת שמו״ע, עד האל הקדוש, הם מסדרים בקשתם על הנפש, היינו על הארות ג״ר, להכנס בהם היינו בתפלותיהם, לפני עלת העלות, שמשם ממשיכים חיות הנפש, שה״ס הארת ג״ר. י״ב ברכות אמצעיות שבשמו״ע מן אתה חונן עד רצה, ממונים, כלומר שהן מתוקנות על התפלות, לבקש בתפלתיהם על צרכי הגוף, היינו הארות ו״ק. בשלש אחרונות, מן רצה עד שים שלום, מקבלים תשובה מן המלך על כל השאלות. הן על הארות ג״ר, והן על הארות ו״ק.
פירוש, בכל זווג שלם נוהג ג׳ בחינות: נשיקין, וחבוק, וזווג היסודות. וכנגדן הן ג׳ חלקים שבתפלת שמונה עשרה: ג׳ ברכות ראשונות וי״ב ברכות אמצעיות, וג׳ ברכות אחרונות. ג׳ ברכות ראשונות הן בסוד הנשיקין, הנוהג בג״ר שנקרא זווג רוחני, לכן אומר שבהן מסדרין שאלתין על נפשא. וי״ב אמצעיות הן בסוד חיבוק הנוהג בו״ק. שנקראים גופא, ולכן אומר אמצעיות ממנן על שאלתין וכו׳ למשאל צרכי גופא. וג׳ ברכות אחרונות הן בסוד זווג היסודות הנוהג בסיום נה״י שה״ס תיובתא דכל שאלתין מן מלכא. (עי' זהר תרומה אות מ״ה).