זהר

לו) ודא ח״י בין חליין וקשרין לכל סטר, סלקין ע״ב. ודא איהו והוכן בחסד כסא. חסד: ע״ב. כל מאן דאתעטף בעטופא דמצוה, כאילו אתקין כרסייא לקב״ה. ואינון יאהדונה״י, לכל חד ארבע אנפין, וארבע גדפין, סלקין ס״ד, ותמניא אתוון יאהדונה״י סלקין ע״ב. וכנפי מצוה אולפין רזא, דאינון ח׳ חוטין לכל סטר, לקבל ארבע אנפין וארבע גדפין, דכל חיה. ובחשבון זעיר דחנוך, א״ז איהו שד״י. אז ישיר בכל אתר.

פירוש מעלות הסולם

לו) ודא ח״י בין וכו': וזה ח״י בין החוליות שהם י״ג והקשרים חמשה, ביחד הם ח״י לכל צד של הטלית בארבע כנפות עולים ע״ב. וזהו מה שנאמר, והוכן בחסד כסא, חסד בגימטריא ע״ב, וכל מי שמתעטף בעטיפה של מצוה, הרי הוא כאלו תקן כסא אל הקב״ה.
פירוש. כי ב׳ צבעים רשומים בטלית, אחד לבן ואחד תכלת, ועל ב׳ צבעים אלו נאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. לבנת היא הלבן של הספיר, כי ספיר כלול מב׳ צבעים, שהם רחמים ודין דהיינו לבן שהוא רחמים, ושחור שהוא שחרית של תכלת. וה״ס ב׳ השמות הוי״ה אדנ״י הוי״ה ה״ס לבן, ואדנ״י ה״ס תכלת. וז"ס הכתוב כמראה אבן ספיר דמות כסא, מה הכסא יש לה ע״ב גשרים שהם ע״ב אורות, כן הוא האדם המתעטף בטלית רשום בע״ב קשרים וחוליות של הציצית (כנ״ל אות ל״ה) בד׳ כנפות בגדו, כנגד הכסא שהוא מלכות שיש בה ד׳ חיות לכל צד. וזה אמרו כל מאן דמתעטף בעטופא דמצוה כאלו אתקין כרסייא לקב״ה. (כן מבואר בזהר פנחס רעיא מהימנא אות רנ״ה רנ״ו ע״ש). והם היינו ד׳ כנפות של הטלית, וכן ארבע החיות של הכסא הן משולבות מב׳ שמות יאהדונה״י, לכל אחר ד׳ פנים וד' כנפים, דהיינו כפול שמונה עולים ס״ד. ועם שמונה אותיות יאהדונה״י השורשיות עולים ע״ב. וכנפי מצוה היינו הציצית, לומדים לנו סוד, שהם שמונה חוטין לכל צד מן הטלית נגד ד׳ פנים וד׳ כנפים של כל חיה. ובמספר קטן של חנוך אז הוא בגימטריא שדי, שע״י מתגלים כל האורות. (עי׳ לעיל אות כ׳) אז ישיר מלשון שירה והסתכלות וכן סוד הציצית מלשון ציץ ומציץ (עי׳ שער הכוונות דרוש ב׳) שה״ס הארת חכמה, בכל מקום, בלי שום פחד מן החצונים (עי׳ בסלם שלח מאמר הציצית).