https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חמישאה ליום ד׳ / מאמר סוד הנקודות לה-מו
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / תקונא חמישאה ליום ד׳ / מאמר סוד הנקודות לה-מו
אות לו
זהר
לו) וכן נקודה בלבד, כגון חל״ם, או חיר״ק, או שור״ק. חל״ם לעילא מן ו׳ אתעביד ז'. חיר״ק, לתתא, אתעביד זנב גימל. שורק באמצעיתא, קוצא דאת ד', באמצעיתא. כלא חד. אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים.
פירוש מעלות הסולם
לו) וכן נקודה בלבד וכו': וכן נקודה לבדה בלי אות, כגון חולם, או חירק, או שורק. ונקודה עם אות כגון חולם למעלה מן ו׳ נעשה ז'. חירק למטה, נעשה קוץ אצל ו׳ מלפניה, וו׳ נעשית לצורת ג׳. שורק באמצע ו' דהיינו מלאפום, וה״ס הקוץ של אחורי אות ד׳ שהוא באמצע בין ב׳ ווין שישנן באות ד', ו׳ אחת באורך מלמטה למעלה, וו׳ אחת ברוחב מימין לשמאל. והכל שלימות אחת, וסוד אחד, בסו״ה אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים.
פירוש. חולם, פירושו גוון חסדים. שורק, פירושו גוון חכמה בבחינת אור סתום. חירק, פירושו לבוש יקר של חסדים, היוצא על מסך דזו״ן המלביש גוון החכמה בתוך גוון החסדים. ומאירים שניהם בכל שלמותם. ותמצא כאן ג' זריעות, כמ״ש בזהר (בראשית אות ל״ח) ונטיל ואחיד תמן מלה דתלת נקודין חולם שורק חירק זרע קודש. דהא לית זרעא דאזדרע בר ברזא דא. כי כל בחינת סתום הנעשה באור נבחנת לזריעה. וג׳ זריעות הן: א', בעת יציאת בינה שהיא ישסו״ת מראש א״א, ונתקנו בסוד נקודה והיכלא כחדא שנעלמו מישסו״ת ג״ר דאורות. ונשארו בו״ק חסר ראש, שבזה נפלו מישסו״ת שנקראים בשם אלקים, ג׳ אותיות אל״ה מאלקים למדרגת זו״ן, וישסו״ת נשארו בב׳ כלים, שהם ב׳ אותיות מ״י מאלקים וג״ר דאורות נשארו תוך ראש א״א ממעל לכלים דישסו״ת, זה נקרא חולם בדומה לנקודת חולם שאינה בתוך האותיות שהן הכלים אלא למעלה מהן.
זריעה ב׳ היא, כשמתחלף גוון החסדים של נקודת חולם לגוון חכמה כי ע״י מ״ן של הצדיקים נמשכת הארה עליונה מע״ב ס״ג דא״ק המוציאה את מלכות ממקום בינה למקומה כבתחלה. שאז חוזרות ג׳ אותיות אל״ה של ישסו״ת ומתחברות שוב עם ב׳ אותיות מ״י שנשארו בישסו״ת, ומתגלה השם אלקים כבתחלה, אלא שנבחן ששם אלקים זה הוא נסתר וסתום בישסו״ת משום חוסר התלבשות בחסדים. וזריעה זו נקראת בשם שורוק, דהיינו ו׳ ונקודה בתוכה, אשר הנקודה היא מלובשת תוך האותיות שהן הכלים, כי בעת שישסו״ת החזירו אליהם אותיות אל״ה, ועלו לראש א״א שוב בא אורות דג״ר תוך הכלים שלהם.
זריעה ג׳ היא חירק כי אחר שהעלו ישסו״ת ג׳ הכלים שהם ג׳ אותיות אל״ה, גם זו״ן עלו עמהם כי עליון היורד לתחתון נעשה כמוהו, וכיון שאותיות אל״ה של ישסו״ת נפלו למקום זו״ן נעשו דבוקים עם זו״ן כמו מדרגה אחת, ועתה שישסו״ת העלו בחזרה אותיות אל״ה למדרגתם גם זו״ן נמשכו אחריהן וזה נבחן שתבונה נתעברה עם זו״ן שבאו בקרבה כמו ולד המונח במעי אמו ואוכל מה שאמו אוכלת, דהיינו שהם מקבלים מאורות שבתבונה כמו שהיו באמת מעצמות התבונה, וכלפי ישסו״ת נחשבת ביאת זו״ן אליהם לבחינת זריעה להיותם בחינה עבה יותר מהם, ומזה מגיע מיעוט לישסו״ת באיזה שיעור, ולהיות שמיעוט זה אינו ממדרגת ישסו״ת עצמה אלא ממדרגה תחתונה לכן נקרא מיעוט זה בשם חירק בדומה לנקודת חירק העומדת מתחת האותיות ולכן נקרא זריעה זו בשם חירק.
וזה אמרו וכן נקודה בלבד דהיינו כל זריעה בפני עצמה בלי השלימות והתיקון, שמגיע למדרגה מג׳ הזריעות יחד היא כגון חל״ם או חיר״ק או שור״ק. ואח״כ מבאר התיקון והשלימות שמגיע אל המדרגה מג׳ הזריעות כשהם מאירים יחד לתוך האותיות שהם הכלים. והיינו חולם לעילא מן ו׳ אתעביד ז׳ כי צורת הנוקבא היא חכמה, וצורת ז״א היא חסדים וע״כ אין אור שלם אלא ע״י זווג שניהם, ומקבלים החסדים חכמה מן הנוקבא, וחכמה של הנוקבא מתלבשת בחסדים, ונשלמים שניהם, ועכ״ז אין הארת חכמה שבנוקבא מושפעת ממנה ולמטה, אלא ממנה ולמעלה, דהיינו אל החסדים שבז״א שהם משתלמים בג״ר ומושפעים ממעלה למטה, שז״ס מ״ש בזהר (תרומה אות קע"ח)על הכתוב אשת חיל עטרת בעלה, אשר בעלה מתעטר בה שחסדים דז"א משתלמים בג״ר על ידה ומושפעים למטה אבל היא אינה מתעטרת בבעלה כי צורתה שהיא הארת חכמה אינה מושפעת ממנה ולמטה, ומבחינה זו נקראת מלכות ז' דהיינו יום השבת.
חיר״ק לתתא אתעביד זנב גימל, כי אין קו השמאל נכנע בשום פנים להתייחד עם הימין זולת ע״י ב׳ כחות העולים מן קו האמצעי. א׳ המסך דבחינה א׳ שמסך זה ממעט את קומת חכמה מג״ר לו״ק דהיינו שחכמה לא תתפשט להאיר ממעלה למטה אלא תאיר מלמטה למעלה שהארה זו נבחנת לו״ק דחכמה לבד. ב', הוא הזווג של אור העליון הנעשה על מסך זה של בחי״א הממשיך קומת אור של חסדים, וזה נקרא מסך דחירק כי תקון זה בא מן המדרגה התחתונה דוגמת החירק שהוא למטה תחת האותיות. וזה אמרו חירק לתתא שהוא תחת האותיות אתעביד זנב גימ״ל בסוד גומל דלים. כנ״ל (בהקדמה אות שס״ח) כי שורק באמצעיתא ה״ס קו השמאל בסוד שם אלהים טמיר וסתים משום חוסר התלבשות בחסדים, וע״י קומת החסדים של החירק בסוד גומל דלים, אז מתלבש אור החכמה בחסדים ונעשה הו׳ לד' דהיינו שתי ווין אחת באורך הרומז לחכמה בסוד ארוך בדורו חכם בדורו. ואחת מימין לשמאל ברוחב, וקוצא דאת ד׳ באמצעיתא היא הזוית הבולטת המורה על בליטת החסדים שד׳ לוקחת מן ג׳ שמלפניה, בסוד גומל דלים כנ״ל. ואז כלא חד כי אשתלים שמא דאלקים ואותיות מ״י שה״ס חולם נתחברו עם אותיות אל״ה שעלו ונתחברו בסוד נקודת השורוק ונתגלה השם אלהי״ם ע״י הלבוש יקר של חסדים שיצא על המסך דחירק וכלם נכללים ונשלמים יחד, בסוד אני ראשון שה״ס חולם ואני אחרון שה״ס חירק ומבלעדי אין אלקים כי מחולם לבד מתחלק השם אלקים למ״י אל״ה ולא יכול להתגלות ובשורוק השם אלקים סתום שאינו יכול להאיר מחמת חוסר חסדים, וע״י החירק הוא משתלם ומתגלה.