זהר

לה/ד) תא חזי, רזא דברית קדישא, היא את יו"ד, דמתעטרא ברשימו עלאה, ודא איהו דאתרשים בברית תדיר לעלמין, ובגין דקני פנחס על ברית, אתרשים בשמיה הכא את דא, פנחס יו"ד זעירא, איהו יו"ד דאיהו ברית ודאי דנפיק מגו יו"ד עלאה קדישא. וע"ד, איהו קאים בקיומא שלים קמי מלכא קדישא, דלא אתאביד מגו עלמא. והכי הוא נקי מההוא חובא דפעור, ולא אתאביד תדיר מגו קדישא דעלמא. ואיפה ישרים נכחדו, אלין נדב ואביהוא, דלא אשתציאו מן ההוא עלמא בגיניה.

פירוש הסולם

לה/ד) תא חזי רזא וכו': בוא וראה, סוד הברית הקדוש, הוא אות י', המתעטרת ברושם העליון, דהיינו עטרת יסוד דז"א. וזו, העטרה, היא נרשמת בברית תמיד לעולם. ומשום שקנא פנחס על ברית, נרשמה אות י, זו כאן בשמו, כי פנחס הוא י, קטנה, שה"ס המלכות, וה"ס עטרת יסוד, כלומר, כי פינחס שבכאן נכתב עם י'. שהיא י' שהיא ברית ודאי, שיוצא מתוך י' העליונה הקדושה. כי המלכות יוצאת מן י' דהויה, בסוד אבא יסד ברתא. וע"כ הוא, פנחס, עומד בקיום שלם לפני מלך הקדוש, שלא יאבד מן העולם. וכך הוא נקי מעון ההוא דפעור. כי לא נאבד מקדוש העולם תמיד. ואיפה ישרים נכחדו, אלו הם נדב ואביהוא, שלא כלו מן עולם ההוא בשבילו, כי נתגלגלו בפנחס, והוא תקן אותם (כנ"ל וארא אות פ"ז).