זהר

לה/ג) ר' אבא אמר יאות הוא, אבל הכי אמר בוצינא קדישא, חוור, דא אברהם. דאתלבן בחוורא דנורא. סומקא, דא יצחק ודאי. ירוק, דא הוא יעקב, דקיימא בין תרין גוונין, וכתיב ביה ביעקב, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו דהא כל ערסיה שלים הוה. והכי הוא לא עתה יבוש יעקב, לאתחזאה בגוון סומק, כיצחק דנפק מניה עשו. ולא עתה פניו יחורו, כאברהם לאתחזאה בגוון חוור, דנפק מניה ישמעאל. אלא נטל גוונין, לאתעטרא בהו, על אבהן דיליה, ובאלין לבושין מתלבשת קשת, בשעתא דאתחזי קמי מלכא.

פירוש הסולם

לה/ג) ר' אבא אמר וכו': רא"א, יפה הוא. אבל כך אמר המאור הקדוש. דהיינו ר"ש. לבן זהו אברהם. שנתלבן בלובן של אש, ע"י נמרוד שהפילו לאור כשדים. אדום, זה ודאי יצחק. ירוק זהו יעקב, העומד בין ב' הצבעים, כי ירוק כולל לבן ואדום, וירוק הזה פירושו ירוק כחמה. וכתוב בו ביעקב, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. כי כל מטתו היתה שלמה. והפירוש כך הוא, לא עתה יבוש יעקב, שלא להראות בצבע אדום כיצחק, שיצא ממנו עשו. ולא עתה פניו יחורו, שלא להראות בצבע לבן כאברהם, שיצא ממנו ישמעאל. אלא לקח הצבעים לבן ואדום להתעטר בהם באבות שלו, כלומר במה שהוא כולל בעצמו ב' האבות אברהם ויצחק, שהם לבן ואדום, וע"כ צבעו ירוק, שכולל בתוכו לבן ואדום. ובאלו הלבושים, לבן אדום ירוק, מתלבשת הקשת, שהיא המלכות, בשעה ההיא נראית לפני המלך. ז"א.