זהר

לה) והארץ היתה תהו ובהו: כדקאמרן, והארץ דא ארץ עלאה, דלית לה נהורא מגרמה. היתה: בקדמיתא כבר הות, כדקא יאות, והשתא תהו, ובהו, וחשך. היתה דייקא, לבתר אזעירת גרמה ואזעירת נהורא. תהו, ובהו, וחשך, ורוח: ארבע יסודי עלמא דאשתכללו בה.

פירוש הסולם

לה) והארץ וגו' כדקאמרן, והארץ דא ארץ עלאה, דלית לה נהורא מגרמה. הכתוב ​והארץ היתה תוהו כמו שבארנוהו לעיל. ועוד, והארץ, הוא ארץ עליונה, נוקבא דז"א, שאין לה מעצמה שום אור. היתה. בקדמיתא כבר הות כדקא יאות, והשתא תוהו ובהו וחשך, היתה דייקא, לבתר אזעירת גרמה ואזעירת נהורא המלה היתה, יורה שהארץ כבר היתה מתחילה בכל השלמות כראוי, אלא עתה נעשתה לתוהו ובהו וחשך. היתה שאומר הכתוב, הוא בדיוק, להשמיענו שהיתה בשלימות. ולאח"כ מיעטה את עצמה ומיעטה האור שבה, ויצא בה, תהו ובהו וחשך ורוח, ארבע יסודי עלמא דאשתכללו בה. ונעשתה לתוהו ובהו וחשך ורוח. שהם ארבעה יסודות העולם שנשתכללו בהארץ.