זהר

לה) ת"ח, כמה דאיהו אתפרש, ולא אכליל טוב ורע, איהו דן ליה בההוא גוונא, יהיב ליה טוב, ולבתר רע, ולבתר אהדריה לטוב. דהכי אחזי לב"נ, למנדע טוב, ולמנדע רע, ולאהדרא גרמיה לטוב, ודא איהו רזא דמהימנותא. ת"ח, איוב מעבדי פרעה הוה, ודא הוא דכתיב ביה, הירא את דבר יי' מעבדי פרעה.

פירוש הסולם

לה) ת"ח, כמה דאיהו וכו': בוא וראה, כמו שהוא התפרד ולא הכליל טוב ורע, דהיינו שלא נתן חלק לס"א כדי לטהר את הקדושה כנ"ל, הוא דן אותו כעין זה, שנתן לו מתחילה טוב ואח"כ רע, ואח"כ החזירו לטוב. וכן ראוי לאדם, לדעת טוב, ולדעת רע. ולהחזיר עצמו לטוב. וזה הוא סוד האמונה, שהיא הנוקבא. בוא וראה, איוב, מעבדי פרעה היה. וזהו שכתוב בו, הירא את דבר ה' מעבדי פרעה.