תוכן

לה) עוד לו בפירוש פרשת קדושים תהיו, בפסוק ולא תטמאו את נפשותיכם גו', וז"ל, א"כ יבא היטב המאמר שהתחלתי, אומרים הבדלה בחונן הדעת מ"ט, הואיל והיא חכמה, קבעוה בברכת חכמה, ר"ל, שעם שהחכמה אפשר להשיגה באכלינו מאכלים גסים, הבדיל השי"ת בין הטמא ובין הטהור. ואומרו בין קדש לחול, ובין אור לחושך, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, שי"ל למה אמר בין יום הז' לששת ימי המעשה, מאחר שכבר אמר בין קדש לחול. אבל נאמר, שמ"ש בין קדש לחול, לפי שהשי"ת הבדיל יום אחד משמחה ותענוג, כמ"ש וקראת לשבת עונג, לפי שבו ביום יכולים להשיג החכמה, שעם העצבון תמנע ההשגה, וזה היום הוא בין יום הז', לששת ימי המעשה.