תוכן

לה) והנה קודם שחטא אדה"ר, היו כל העולמות העליונים למעלה במקומם, כמו שהיו בעת אצילותם ובריאתם הראשונה. ואחר שחטא אדם הראשון, ירדו כל העולמות למטה ממקומם. וענין הירידה הזאת, תכליתה הוא, כדי לברור בירור המלכים הנזכר שהם למטה, ואין ענין זה נעשה רק בימי החול, כי אז הותרו כל המלאכות, והותר הבירור והתיקון בכל העניינים ובכל מיני המלאכות, ואז יורדין כל העולמות העליונים, כדי לברר ולתקן בירורים הנזכר, והם מתלבשים במדרגות התחתונות אשר למטה מהם. וזהו הטעם שיורדות ז' ספירות תחתונות דאצילות, ומתלבשות למטה בששת ימי המעשה הנקראים ימי החול, כדי לברר הבירור הנזכר ע"י זווגם, שהם מזדווגים שם בהיותם למטה ממקומם. והנה אין כח בזה רק ע"י ז"א בלבד, לפי שהוא הזכר ויש כח בו לברור ולכן הם ששת ימי החול בלבד, כי ו"ק דז"א הם המתלבשים בהם, והם המבררים בלבד, אמנם ביום שבת שהוא כנגד המלכות, והיא נוקבא ואין בה כח כדי לברר, ואדרבא ע"י כח מה שנתקן בימי השבוע, היא עולה ביום השבת, שהוא יום שלה ומתחברת עם ז"א, א) ואז כל העולמות הם עולים למעלה במקומם, כשהיו בתחלת האצילות, ואז לא יש בירור כלל ועיקר כנזכר, כי לסיבת כן הם עולים במקומם, ואז מוציאין נשמות חדשות ביום שבת.