תוכן

לה) ענין מסוה, כי הנה אחר מעשה העגל, לא היו יכולים ישראל לקבל הארה הבאה להם מלמעלה. ובקבלת משה התורה, קבל אלף אורות. והם אל שדי גי' משה, ובמילואו אלף. כי בריאה משפיע בז"א שהוא יצירה בחינת משה. שהוא המקבל אלף אורות. ודע, כי אחר שחטאו ישראל בעגל, נתמעטה השגת משה, ולא נשאר אלא חלק א' מאלף. וז"ס א' זעירא של ויקרא אל משה, ואז לא השיג מן הבריאה. רק ממט"ט וסנדלפו"ן, שהם נגד ב' אותיות שניות דשם הוי"ה, שהם ו"ה. כי אז עלה ז"א בחינת ו' לאמא ס', ונוקבא בתבונה ם', ומשם נעשו מסך ומבדיל בין בינה ותבונה ז"א ו' ונוקבא ה', ם' וס' שבלוחות בנס היו עומדין, הרי מסו"ה. (והתחתונים) (ובראשונה) היה באה להם השפע ע"י זו"נ, מן מ"ס בינה ותבונה. ואח"כ לא הושפע, רק ע"י מט"ט וסנדלפו"ן, מט"ט הוא מז"א, ו' דיצירה. וסנד"ל מנוקבא, ה' דעשיה. ואז נעשו ג"כ מסוה ומסך, בין זו"נ התחתונים, וזהו פי' מ"ס ו"ה. כי מ"ס ר"ת מט"ט סנד"ל ומקום יניקתם מאותיות ו"ה, הרי מסו"ה. ומשם יניקת משה אחר העגל. והנה מסוה גי' קי"א, כמנין אל"ף, שהוא גי' קי"א. וז"ס אלף זעירא של ויקרא אל משה, ודוק.