תוכן

לה) הנה באדם יש ארץ ושמים כי הטרפש המפסיק בין אברי נשימה, ובין אברי המאכל לבדם, הוא הרקיע הנטוי על הארץ. לכן למעלה הן, כל אברים הרוחניים: הלב, והריאה, והמוח, וכיוצא. ולמטה כל אברי הגשמיים החומריים. נמצא האדם, חצי העליון נגד שמים, וחצי תחתון נגד הארץ. כי האדם עולם קטן הוא, ואמר הכתוב נעשה אדם בצלמנו וגו', כי בצלמנו הוא בחי' נשמה, שהיא נקרא אדם, כמ"ש על בשר אדם לא ייסך. והגוף אינו אדם, אלא בשר אדם. ומלת נעשה, אמר על הגוף, שנעשה מחומר העולם הגשמי. וכמו שהמלאכים כשבאים לעולם הזה עולם התחתון, מתלבשים (בגוף) בעולם הזה החומרי, לכן אכלו בבית אברהם. כן נשמת האדם, מתלבשת באויר עולם הזה, לכן אמר נעשה לשון רבים.
כי ע"י שמתלבשת הנשמה שהיא מאתו יתברך, באויר העולמות, אמר נעשה אדם, נעשה ללבוש בעולם העשיה, אדם שהיא הנשמה, ויהיה בצלמינו שהוא הרוחניות המלאכים, כדמותינו, שהוא התלבשות שמתלבשות באויר עולם הזה כשבאים כאן. הרי שיש בזה האדם ב' בחינות: אדם עליון, שהוא הנשמה. ואדם התחתון, שהוא הגוף, הרי ב' מיני אדם זה תוך זה.