חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות לה

תוכן

לה) הנה, עד עתה דברנו בכללות כל האצילות, ועתה נדבר בפרטות שלו. כי הלא גם בי"ס של א"א עצמו יש כל הנז' ממש, כי תחילה נכנס בכתר א"פ וא"מ, ומהפנימי שלו יוצא אור חוזר דרך השערות, ומהיסוד שלו יוצא אור אל החכמה ובינה שלו, ע"ד הנז'. ואין צריך להאריך בזה, כי מעצמו הוא מובן. אך צריך להודיע, איך יש חילוק בין ג"ר של אצילות לז"ת שלו, וכן בג"ר של כתר לשבע שלו, וכן בי"ס דאבא, וכן בי"ס דאימא, וכן כולם ע"ד הנזכר. והענין, כי הג"ר אינם צריכים זו לזו, ר"ל כי אותו מקיף החוזר מלמטה למעלה. בג"ר, אינו מקיף (כי אם פרצופי כמו מקיף דכתר אינו מקיף) כי אם אל הכתר לבדו, ושל חכמה לחכמה לבדה, ושל בינה לבינה לבדה, חוץ ממקיף העליון של דרך ישר מלמעלה למטה, שכולל כל האצילות שממנו ולמטה. כיצד, הכתר, המקיף שלו הישר מקיף כל, וכן חכמה, וכן בינה, כי מקיפין מהם ולמטה, אך המקיף החוזר אינו מקיף, כי אם למי שיוצא ממנו דרך השערות כנז', זהו דווקא בג"ר, אבל מחסד ולמטה לא יש מקיף כל אחד לבדו, כי אם יוצא מן הבינה, ונחלק לשנים: חציו נכנס להיות א"פ לכל ששה קצוות יחד כאחד, וחציו לא"מ לכל הו"ק. וכן יסוד ז"א, יוצא חציו לא"פ לנוקבא, וחציו לא"מ, וצריך לתת טעם לזה.