תוכן

לה) וכבר נודע, שאלו החסדים עיקרם ה' הויו"ת, ועולים בגימטריא עי"ן, וג"כ ק"ל. וכן ה' גבורות ה' הויו"ת ג"כ. וכשמתפשטים בזעיר שהוא ו', נעשה קו"ל, והגבורות בנקבה שהוא ה', נעשה קל"ה, דעת ק"ל. ונמצא, כל הה' חסדים הם עין א', כלם טיפה א' עיקרא, וכל א' מהם נק' עין, שכל א' כולל כולם ולזה הג' מהם שהם לחג"ת נקראים עינים, שכל א' נקרא עין, ונקראים זרועות וגופא, להורות שאין בהם ג"ר כדפי'. ושנים שהם נ"ה, הם שוקים ג"כ, להורות שאין בהם הג"ר, והם לקבל השפתים. וא"ת, כיון שכולה מציאותיהם עין, למה הג' נקראים עינים והב' נקראים שפתים. הענין, שנ"ה לעולם הם בחינת הדינים, כדאיתא בפ' צו, בסוד וערבי נחל, ואפילו למעלה בה' תיקוני דיקנא דעתיק, אמר שמהם יצאו השערות בסוד אור חוזר, כי השערות היוצאים מלמטה למעלה כנודע. באופן, שהם בחינת דינים לעולם, ולזה כשמאירים בנ"ה של זעיר באור פנימי, הוא בדקות גדול, כדפי' לעיל, בסוד בוקא דאטמא. ולזה רומזים לשפתים, שמחתכים ומגבילים הדיבור, שמכים זה בזה. ולזה אנו מתפללים אדנ"י שפתי תפתח, שאנו מתפללים שיפתחו ויתמתקו, שהדינים סוגרים אותם.