תוכן

לה) ודע כי א"ק לכל הקדומים אין לו לבוש כלל, ורמוז ב 'ם' ברא אלה. אלה עולה ל"ו, וה' אותיות המילוי, והכולל, מנין אדם. הרי כי מ"י ברא אדם, וזהו אד"ם השני, וזה מלובש באדם השלישי. הראשון קדמון לכל הקדומים, רישא חוורא בלי לבוש כלל. אדם השני עתיקא דעתיקין, מלובש באריך. וזהו חציו זכר וחציו נקבה, ר"ל הראש בלי לבוש, ומגולה ונראה סוד הזקן, להיות זכר, ושאר הגוף לא נודע כלל. הזרועות מלובשות והשוקים. והסוד: (בראשית א' כ"ח) ורדו בדגת הים ובעוף השמים. וגם כן למעלה ממנו אמר וירדו בדגת וגו', והסוד הוא שהוא ו"ק שלו יורדים מלובשים. וזהו וירדו: ו' ירד, ה"ג, ונתלבשו בדגי הים, והם יסוד ומלכות, ובעוף השמים הם חג"ת. ועוד יובן מכאן, שנבראו ונאצלו אלו השני ראשים ביחד, שהם: עתיקא דעתיקין, וא"א. והסוד: זכר ונקבה ברא אותם ויברך אותם, והכוונה, לפי שאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, בסוד מקיף ומוקף ונעשה. וזהו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים. אחר שאמר בצלמו למה חזר ואמר בצלם אלהים, אלא לומר לך שהם שנים. והראיה: זכר ונקבה ברא אותם, בערך שהם שנים סוף סוף, עתיקא דעתיקין וא"א. ולהם נאמר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו ורדו בדגת הים ובעוף השמים. כי ג"כ א"א מלובש ויורד מלובש בדגי הים. ר"ל, בשבעה שתחת בינה נקראים דגי הים, כי דג בגימטריא שבעה, והם של עתיקא דעתיקין מלובשות בז' של א"א. וז' של א"א מלובשים בז'. והם: הזרועות והשוקים, הם שנים שנכללו בזרועות שלו, ונכנסו באו"א, הרי ארבעה, והגוף והיסוד בז"א, והעטרה של יסוד בנוקביה, הרי ז'. וז"ס מש"ה (זכריה ד' ב') שבעה ושבעה מוצקות.