תוכן

לה) ונבאר עתה בחינה השלישית, הנקראת רקיע, והיא בז"א אחר שיצא ממעי אמו לחוץ, הוא ונוקביה, כשנולד. ואז מדידתו היא בבחינת השלישית, הנקראת מדה, שהיא האמה המודדת באורך וברוחב לכאן ולכאן, כפי מה שצריך להתפשט. והנה בחינת הרקיע, היא בסוד השמים, בסוד ושמים בזרת תכן. והענין הוא, כי אחר שיצאו ז"א ונוקביה לחוץ. אז נתעבה ונקרש ואתגליד, ונעשה רקיע, ואז נמדד על ידי מדידת מדת האמה, הנקרא ק"ו המדה, המתפשט והולך וגוזר וקוצב שיעור, וע"כ יהיה מציאות אורה, ומכאן ואילך הוא אור אחר גרוע, או חשוב מן האחר כאדם המודד בקנה אחד ואומר מכאן ועד כאן יהיה שיעור בנין בית, ומכאן ועד כאן יהיה בנין חצר. והנה זו המדידה נעשית על ידי הדעת והבינה, שהם סוד יהו"ה ואהי"ה, שהם בגמטריא אמה עם הכולל. והענין הוא, כי שתי המדידות הראשונות היו משקל ומשורה, שהם דעת ובינה, ובהם עצמן נעשית זו המדידה השלישית הנקראת אמה. וזהו סוד ושמים בזרת תכן, כי הזרת הוא כללות חמשה האצבעות, והוא סוד חמשים שערי בינה, אשר הם כללות ז"א ונוקביה, שהם חמשין אתוון דשמע ובשכמל"ו כנ"ל, ועתה נעשו בסוד רקיע, אחר שנתייבשו ונתפזרו לכאן ולכאן. וזהו לשון זרת, כמו וזריתי פרש על פניכם, שהוא לשון פיזור, כנזכר בפרשת תרומה דף קע"ה ע"ב.